זמן קריאה: 3 דקותמי באמת שולט בחוקה, הגוף המכונן או מי שמפרש אותה? מאחורי הקלעים של כל דמוקרטיה פועל מנגנון שקובע לא רק מה אומרת החוקה, אלא מה המשמעות של זה בפועל. המאמר סוקר פתרונות הנהוגים במדינות שונות: מי הגוף שמפרש את החוקה, ומה אופן מינוי חבריו.
זמן קריאה: 8 דקותהאם לישראל יש חוקה? שאלה פשוטה לכאורה — אך כזו שמסתירה מחלוקת עמוקה על עצם כללי המשחק של הדמוקרטיה. יש הטוענים שאין חוקה, אחרים בטוחים שהיא כבר קיימת, אבל אולי הם בכלל מדברים על דברים שונים. המאמר הזה חושף למה התשובה מורכבת יותר — ולמה היא קובעת מי באמת מחזיק בכוח.
זמן קריאה: 9 דקותהאם חברי הכנסת באמת מייצגים אתכם? המאמר הזה מפרק את אחת ההנחות הבסיסיות של הדמוקרטיה הישראלית, וחושף את הפער בין מה שמוכרים לנו לגבי הבחירות לבין המציאות. התוצאה היא תמונה מורכבת ואולי גם הסבר מטריד לשאלה למה הציבור הולך ומאבד אמון במערכת הפוליטית.
זמן קריאה: 10 דקותמה אם רוב הוויכוחים על הסכסוך הישראלי–פלסטיני אינם באמת על פתרונות, אלא על עקרונות יסוד שאינם נאמרים במפורש? מיפוי המחלוקת דרך שלושה עקרונות פשוטים חושפת היגיון עמוק מאחורי עמדות שנראות לעיתים בלתי ניתנות לגישור, ומראה מדוע פתרונות מסוימים מושכים קבוצות שונות – ואחרים נדחים כמעט אינסטינקטיבית.
זמן קריאה: 4 דקותחוקה אינה מסמך נצחי – היא גוף חי שצריך להתפתח עם הזמן. אבל אם כל ממשלה יכולה לשנות אותה בקלות כמו שמשנים חוק רגיל, היא מאבדת את ייחודה ויכולתה להגן על הערכים שמוגדרים בה. מכאן נשאלת שאלה מרכזית לגבי כל חוקה בעולם: עד כמה קשה לשנות אותה?
זמן קריאה: 4 דקותהאם ההוגים והפעילים שניסחו הצעות לחוקה לישראל לאורך השנים, עסקו בשאלה איך מכוננים את החוקה ואיך משנים אותה, או שרק התעניינו בתוכן החוקה?
זמן קריאה: 3 דקותב 2007 ועדת מגידור המיצה על שינויים מבניים בשיטת השלטון ושיטת הבחירות על מנת לשפר משילות ואחריותיות. ב 2014 ההמלצות אומצו באופן סלקטיבי בצורה שחיזקה משילות אך לא אחריותיות.
זמן קריאה: 11 דקותכנס "יוצאים מהמשבר החוקתי" הציג 5 גישות של אנשי אקדמיה לתיקון המשבר החוקתי במדינה. המאמר מציג לגבי כל גישה: מי המציעים ומה עיקרי ההצעה. המאמר גם מציע ביקורת בונה.
זמן קריאה: 6 דקותמי באמת שולט בנבחרי הציבור – האזרחים או המפלגות? התשובה טמונה בכללי המשחק עצמם. שיטת הבחירות היא זו שמכריעה למי הפוליטיקאי חייב את כוחו – ולמי יש את היכולת להחליף אותו. בעולם הדמוקרטי התגבשו שלוש משפחות מרכזיות של שיטות בחירה, שכל אחת מהן מייצרת איזון אחר בין אחריותיות כלפי הבוחר לבין נאמנות למפלגה – ומובילה לתוצאות פוליטיות שונות לגמרי.
זמן קריאה: 7 דקותהאם הדמוקרטיה באמת מייצגת אותנו – או רק יוצרת אשליה של בחירה? המאמר מציג ביקורת חדה על השיטה הקיימת ומציע מודל חדש, שבו אזרחים בוחרים נציגים לפי נושאים ולא לפי מפלגות – מהלך שעשוי לשבור את הפוליטיקה המחנאית ולהחזיר את הכוח לציבור. זהו חזון נועז לדמוקרטיה עדכנית, יעילה ושיתופית יותר, שמאתגר את כל מה שחשבנו על איך אמורה להיראות הנהגה.
