מאמרים וטורי דעה

תמונה של מאזניים שמצד אחד מונחים נעליים וכובע צבאי ומצד שני ספר תורה
חוק הגיוס – האם יש מוצא למשבר הגיוס הישראלי?

זמן קריאה: 13 דקותחוק הגיוס הפך לאחת המחלוקות הקשות בחברה הישראלית, אך משבר גיוס החרדים הוא הרבה יותר משאלה של מי מתגייס וכמה. זהו מאבק על זכויות וחובות, על זהות, על אמון ועל השאלה מה מחזיק יחד חברה ישראלית כל כך מגוונת. מדוע ניסיונות החקיקה נכשלים שוב ושוב, ולמה הפתרון עשוי להתחיל דווקא בבניית חוזה ישראלי חדש?

להמשך קריאה »
כך זה עובד בעולם: עילות לפסילת מועמדים ומפלגות

זמן קריאה: 5 דקותהזכות להיבחר נחשבת לאחד מהעקרונות הבסיסיים של הדמוקרטיה. אבל כמעט בכל העולם יש גם גבולות: עבר פלילי, אזרחות זרה, נאמנות למדינה אחרת, קשר למשטר קודם ולעיתים גם ניסיון לפגוע בעצם השיטה הדמוקרטית. איך קובעות חוקות שונות את הגבולות האלה, ומי מוסמך לקבוע שאדם עבר אותם?

להמשך קריאה »
שלוש דמויות מופשטות שמייצגות את שלוש הרשויות (מחוקקת, מבצעת, שופטת). כולן קשורות זו לזו בחבלים מוצלבים ומתוחים חזק. כל דמות מושכת לכיוון אחר בכל הכוח, אבל בגלל המתיחה ההדדית – שום דמות לא מצליחה לזוז אפילו סנטימטר אחד. המסר הוויזואלי: ה"איזונים והבלמים" לא יוצרים איזון עדין, אלא שיתוק מוחלט (גרידלוק) שבו אף אחד לא יכול לפעול.
הפרדת רשויות: חלק ראשון – הבעיה

זמן קריאה: 10 דקותמה אם העיקרון שכולנו חושבים שמגן על הדמוקרטיה – הוא בדיוק מה ששובר אותה? בוויכוח הסוער בין ימין לשמאל על הרפורמה המשפטית, שני הצדדים נשבעים בשם "הפרדת הרשויות". אבל האמת היא ששניהם טועים: השיטה הקלאסית שנועדה ליצור "איזונים ובלמים" סובלת מליקויים מובנים – היא מייצרת שיתוק פוליטי, לא סותרת עריצות, ואף עומדת בסתירה ישירה לרעיון הדמוקרטי. בחלק הראשון בסדרה, דמיטרי רוטשטיין מפרק את הפרדוקסים של השיטה, מסביר למה המודל הקיים פגום ביסודו, ומניח את התשתית לתפיסה חדשה ועדכנית של ביזור שלטוני לעידן המודרני.

להמשך קריאה »
הקונספט: איור של שחקנים (המייצגים קבוצות שונות בחברה) סביב לוח משחק גדול, כשאחד מהם מחזיק ספר חוקים פתוח שמקרין אור על הלוח. על גבי משבצות הלוח מופיעים סמלים כרונולוגיים של אירועי תשפ"ו. מה זה משדר: מענה ישיר לשאלה המרכזית בתיאור המאמר — האם יש לנו כללי משחק מוסכמים המאפשרים להגיע להכרעה גם כשאין הסכמה?
סיכום שנה חוקתי: עוד שנה שבה ישראל התווכחה שוב ושוב על הכללים שאין לה

זמן קריאה: 11 דקותבמשך השנה האחרונה ישראל התווכחה על גיוס, שופטים, תקציב, סמכויות חירום, ביקורת על השלטון ועוד. אבל מתחת לכל המחלוקות הסתתרה שאלה אחת: האם יש לנו כללים מוסכמים שמאפשרים לנו להכריע גם כשאנחנו לא מסכימים?

להמשך קריאה »
כולם מדברים על חוקה – אף אחד לא מדבר על הדרך

זמן קריאה: 3 דקותמעטים הנושאים שמלווים את מדינת ישראל מאז הקמתה בעקביות כזו – כמו הקריאה לכינון חוקה.
אבל יש פרט אחד שבולט כמעט בכל הדיונים: כולם מדברים על התוצאה, כמעט אף אחד לא מדבר על התהליך.
וההיסטוריה הישראלית? היא סיפור מתמשך של דחיית השאלה הזו בדיוק.

להמשך קריאה »
כך זה עובד בעולם: מי מפרש את החוקה – ומי ממנה אותו?

זמן קריאה: 3 דקותמי באמת שולט בחוקה, הגוף המכונן או מי שמפרש אותה? מאחורי הקלעים של כל דמוקרטיה פועל מנגנון שקובע לא רק מה אומרת החוקה, אלא מה המשמעות של זה בפועל. המאמר סוקר פתרונות הנהוגים במדינות שונות: מי הגוף שמפרש את החוקה, ומה אופן מינוי חבריו.

להמשך קריאה »
תמונה מחולקת לרוחב לשנים: פאזל לא מושלם (הבחירה האינטלקטואלית) תמונה של פאזל שמרכיב מפת ישראל או מבנה של ספר חוקים — אבל חסרים בו חלקים, או שהם לא מתיישבים בדיוק. מסמל: חוקה קיימת אך חלקית ולא שלמה. שני מחנות משני צדדים (הקונפליקט) שתי קבוצות אנשים מושכות ספר אחד – צד אחד "יש חוקה", צד שני "אין חוקה". מסמל: הוויכוח הציבורי והמשפטי.
האם לישראל יש חוקה?

זמן קריאה: 8 דקותהאם לישראל יש חוקה? שאלה פשוטה לכאורה — אך כזו שמסתירה מחלוקת עמוקה על עצם כללי המשחק של הדמוקרטיה. יש הטוענים שאין חוקה, אחרים בטוחים שהיא כבר קיימת, אבל אולי הם בכלל מדברים על דברים שונים. המאמר הזה חושף למה התשובה מורכבת יותר — ולמה היא קובעת מי באמת מחזיק בכוח.

להמשך קריאה »
חברי כנסת כבובות על חוטים ויזואל: שורת דמויות בחליפות (חברי כנסת) עומדות על במה, מעליהן ידיים שמחזיקות חוטים (כמו מריונטות). מסר: מי באמת מפעיל את הנבחרים? סגנון: מטאפורי, מעט דרמטי.
בחירות 2026 – בוחרים את נציגי הציבור?

זמן קריאה: 9 דקותהאם חברי הכנסת באמת מייצגים אתכם? המאמר הזה מפרק את אחת ההנחות הבסיסיות של הדמוקרטיה הישראלית, וחושף את הפער בין מה שמוכרים לנו לגבי הבחירות לבין המציאות. התוצאה היא תמונה מורכבת ואולי גם הסבר מטריד לשאלה למה הציבור הולך ומאבד אמון במערכת הפוליטית.

להמשך קריאה »