תנועת ‘אזרחים כותבים חוקה’ פועלת משנת 2018, מונה אלפי חברים ומקיימת שיתופי פעולה תדירים עם ארגונים מגוונים.

הקהילה מאגדת בתוכה פעילים מכל המרחב הפוליטי, הקשת החברתית והסקאלה הדתית. אנו מקיימים דיונים על החששות והשאיפות עבור המדינה, ובונים את החזון שיוכל להכיל את מגוון הדעות העצום הזה ללא קיפוח ועריצות.

כארגון איננו מתיימרים לכתוב את החוקה – המטרה היא לקדם הכרה בחקיקה אזרחית, ולהניע את התהליך בו כלל האזרחים כותבים חוקה. יחד.

ברוב המדינות הדמוקרטיות קיימת חוקה – ‘חוזה מדיני’ בין האזרחים לשלטון.
מוגדרות בה סמכויות הממשלה, מבנה המשטר, הסכמות חברתיות, זכויות יסוד ועוד.
מאז הקמת המדינה ועד היום, כתיבת החוקה בישראל מעולם לא הושלמה והמערכת המדינית נתמכת על חוקי יסוד בלבד.
כך השיטה השלטונית מאפשרת לפוליטיקאים להפר באופן קבוע את ההבטחות בזכותן נבחרו לשרת את הציבור.

איך אפשר לשנות את המצב?
בהשלמת כתיבת החוקה, שהיא גם כ’מערכת ההפעלה’ של המדינה, ניתן להגדיר כלי פרלמנטרי-אזרחי שיאפשר לציבור להשפיע בזמן אמת על שחיתויות ועוולות ציבוריות, למשל.
או לקבוע סמכות אזרחית להכרעת החלטות בנושאים מהותיים כמו משאבי טבע, בריאות, ביטחון, כלכלה
ותחומים נוספים שפעמים רבות מתנגשים עם אינטרסים של עסקנים פרטיים, לוביסטים ובעלי עניין וכוח במשחק הפוליטי. 
כציבור נוכל להגביל את השפעתם, לבזר סמכויות ועוד.
כך הריבון במדינה דמוקרטית – אנחנו האזרחים – נקבע על-פי אילו ערכים תפעל המערכת המדינית ונחזיר את השליטה על איכות חיינו ועתיד ילדינו.

“לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; זה הדבר היחיד שאי־פעם הביא לשינוי” מרגרט מיד.

חשוב לדעת שחוקה בפני עצמה לא מבטיחה סמכות ריבונית לאזרחים במדינה דמוקרטית – הרי גם למדינות כמו אירן ורוסיה יש חוקה.

אז מה עושה את ההבדל?
ככלל, המתודה השלטונית מושפעת בעיקר ממידת מעורבות האזרחים בתהליך גיבוש המסמך החוקתי.
אם נבחן כיצד ההתנהלות השלטונית בארצות שונות מושפעת מהנוסח החוקתי נגלה, לדוגמה, שהחוקה של ארצות-הברית נכתבה בידי קבוצת אליטה מצומצמת כהסדר ליישוב סכסוכים. כפועל יוצא מכך, עקרונות מנחים אלו ניכרים במדיניות החוץ והפנים של המעצמה.

דוגמה נוספת היא החוקה הפדרלית בשוויץ, למשל, שסימנה את משאלי-העם ככלי משמעותי בשיטת הממשל המדינית ועיקרון זה מתבטא היטב באיכות חיי האזרחים.

ומה אצלנו בישראל?

מאז קום המדינה אף ממשלה לא הצליחה לתקן את העוול ולהשלים את מלאכת כתיבת החוקה. בזמן שהאינטרסים הציבוריים נרמסים בחסות חוקי המשחק הפוליטי, האחריות נותרה רק עלינו – האזרחים.

הפיתרון שלנו הוא כינון חוקה אזרחית – שנכתבה בידי העם למען העם – שתוגדר לשרת את האינטרסים של האוכלוסייה הכוללת, תבסס את הסמכות הריבונית של האזרחים ותספק מנגנון מנהלתי מוגדר להשפיע בזמן אמת על כל נושא בו יהיה עניין ציבורי נרחב.

חקיקה אזרחית היא כלי למימוש דמוקרטיה ישירה ולמעשה מנגנון פרלמנטרי המאפשר לאזרחים ליזום חקיקה, לשנות חוק, להטיל וטו על חוקי ממשלה או לקחת חלק פעיל בניסוח חוקים. ההליך הזה מתבצע במדינות מגוונות, גם כאלה שהן עולם שלישי וגם כאלה שמדורגת כמוצלחות ביותר. על דמוקרטיה ישירה והיכן בעולם היא מתקיימת תוכלו לקרוא עוד כאן.

אז לאן ממשיכים מכאן ואיך נשנה יחד את מה שמצפה לנו הלאה?

תחילה, כדי להכין כל קרקע לצמיחה ושינוי צריך לבסס יסודות טכניים מהם ניתן יהיה להתפתח ולשגשג. 

בשלב הראשון, ניסחנו תיקונים לפרצות בחוקי היסוד בפרויקט שהחל בשנת 2017, בשיתוף עם ארגון קול-העם. צוות המשפטנים שלנו ניסחו סדרת תיקונים לסעיפים החוקתיים שמאפשרים הטייה סדרתית של חוקי היסוד הקיימים. בנוסף נוסחו הצעות חוקתיות נוספות כמו ‘חוק יסוד מצב חירום’ בעקבות עקיפת הסמכויות במשבר הקורונה, ‘חוק יסוד משאבי טבע’ בעקבות שוד הגז ועוד. תוכלו לקרוא עוד כאן.

שלב שני, ‘אתר החקיקה האזרחי’ – יצירת פלטפורמה דיגיטלית ונגישה לכלל האזרחים להשתתפות בהליך החקיקה. לחצו כאן למעבר אל לאתר החקיקה האזרחי.

שלב שלישי, הנגשת המידע תוך העלאת המודעות בזירה הציבורית.
אנחנו פועלים להנגשת המידע בשקיפות ובשפה מובנת, ומקיימים דיונים המשודרים בפייסבוק אליהם כולם יכולים להצטרף ולשאול שאלות בשידור חי.

נערכות הרצאות ופעילויות שטח שפתוחות לציבור הרחב בחינם. בנוסף, אפשר להזמין את הרצאת הדגל שלנו ‘אזרח כותב חוקה’ (מוצרי אכ”ח, ביניהם הרצאה בהנחייתו של גיא ג’אנה).

חוקה אזרחית היא תהליך דינמי ומתמשך, וכל מסע מתחיל מצעד אחד. הגיע הזמן להתחיל את הדרך באחריות חברתית אל עבר חקיקה אזרחית.

גם אתם יכולים להצטרף למערך ‘אזרחים מפיצים חוקה’ – לתמוך בפעילות ולקבל לביתכם מידע הסברתי ומוצרים ממותגים של ‘אזרחים כותבים חוקה’. כך תוכלו בקלות להפיץ לכולם את הבשורה שיכול להיות פה טוב יותר.