תנועת ‘אזרחים כותבים חוקה’ פועלת משנת 2018, מונה אלפי חברים ומקיימת שיתופי פעולה תדירים עם ארגונים מגוונים.

הקהילה מאגדת בתוכה פעילים מכל המרחב הפוליטי, הקשת החברתית והסקאלה הדתית. אנו מקיימים דיונים על החששות והשאיפות עבור המדינה, ובונים את החזון שיוכל להכיל את מגוון הדעות העצום הזה ללא קיפוח ועריצות.

כארגון איננו מתיימרים לכתוב את החוקה – המטרה היא לקדם הכרה בחקיקה אזרחית, ולהניע את התהליך בו כלל האזרחים כותבים חוקה. יחד.

חוקה היא אמנה חברתית בין אזרחי המדינה, והיא מבטאת את העקרונות, הערכים ודרכי הפעולה שהחברה דוגלת בהם ומעוניינת לחיות על פיהם.

חוקה מסדירה את עקרונות יסוד המדינה והקהילות המרכיבות אותה, וביניהם: תהליכי קבלת החלטות, כינון ו/או חקיקה, מגילת זכויות וחובות האזרח, הגדרה והסמכה של גופי המשטר, עקרונות משק המדינה, תקציב המדינה ומשאביה.

חוקה הינה בעלת עליונות משפטית, וכלל החוקים, התקנות וההוראות כפופים לה ואינם יכולים לסתור אותה.

כינון החוקה ושינויים בחוקה דורשים הסכמה רחבה של האזרחים, תוך שמירת זכויות המיעוט(ים).

הציווי היחיד הקיים במגילת העצמאות הוא כינון חוקה על ידי אסיפה מכוננת עד ה 1.10.1948. לאחר כינון החוקה, האסיפה המכוננת הייתה אמורה להתפזר ולאחר מכן היו אמורות להתקיים בחירות למוסדות החדשים של המדינה על פי הקבוע בחוקה.

הדבר לא קרה. האסיפה המכוננת, הכריזה על עצמה כפרלמנט (הרשות המחוקקת) במסגרת “חוק המעבר” ואילו את תפקידה המכונן מסרה האסיפה, במסגרת החלטת “הררי”, ל”ועדת חוקה, חוק ומשפט”. כך הוקם בישראל ממשל הפועל בדרך שמעולם לא קיבלה את אישור הריבון (האזרחים).

התוצאה: רשויות המדינה (המחוקקת, המבצעת והשופטת) אינן מוגבלת על ידי חוקה, שאמורה לבטא את רצון הריבון – הציבור. יוצא שהכנסת היא בעלת הסמכות המחוקקת והמכוננת כאחד. זהו “ניגוד עניינים” מובהק – נבחרי הציבור, אשר כוחם וסמכותם אמורים להיות מוגדרים ומוגבלים על ידי החוקה, הם אלו אשר קובעים בפועל את החוקה.

מאז הקמת המדינה ועד היום, כתיבת החוקה בישראל לא הושלמה והמערכת המדינית נתמכת על חוקי יסוד בלבד. חוקי היסוד הם בעלי מעמד חוקתי, זו הדרך שבחרה הכנסת לשם גיבוש הדרגתי של חוקה לישראל.

אולם, חוקי היסוד אינם מהווים חוקה, ולו מן הסיבה שהרשות המחוקקת אינה נדרשת לרוב משוריין לשנותם ואינה נדרשת לאישור הציבור הריבון. 

בהעדר חוקה, אין מה שמגביל את המחוקק ויש ביכולת חברי הכנסת לשנות את חוקי היסוד כרצונם, למשל חוק יסוד הממשלה שונה כדי לאפשר מינוי 33 שרים.

“לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; זה הדבר היחיד שאי־פעם הביא לשינוי” מרגרט מיד.

בשנים האחרונות החריף חוסר היציבות השלטונית ותחושת חוסר האמון של העם בנבחריו. עלינו האזרחים לקחת אחריות, להתאגד ולקבוע על-פי אילו ערכים תפעל המערכת המדינית ולהחזיר את השליטה על איכות חיינו ועתיד ילדינו.

על האזרחים לדרוש ולקחת חלק בהשלמת כתיבת החוקה, שהיא גם ’מערכת ההפעלה’ של המדינה. במסגרת זו נגדיר תהליך חקיקה אזרחי שיאפשר לציבור להשפיע בזמן אמת על החלטות בנושאים מהותיים כמו משאבי טבע, בריאות, ביטחון, כלכלה ותחומים נוספים שפעמים רבות מתנגשים עם אינטרסים של עסקנים פרטיים, לוביסטים ובעלי עניין וכוח במשחק הפוליטי.