
זמן החיים של חוקה
זמן קריאה: 3 דקותעד כמה חוקות מאריכות ימים? אילו גורמים משפיעים על זמן החיים של חוקה והאם יש קשר בין זה לבין יציבות השלטון?

זמן קריאה: 3 דקותעד כמה חוקות מאריכות ימים? אילו גורמים משפיעים על זמן החיים של חוקה והאם יש קשר בין זה לבין יציבות השלטון?

זמן קריאה: 2 דקותשלוש דוגמאות למדינות שמשאל עם וטו מופיע בחוקה שלהן: שוויץ, איטליה ואורוגוואי. כיצד האזרחים השתמשו בכלי עד כה?

זמן קריאה: 2 דקותדמוקרטיה חפצת חיים זקוקה למנגנון המאפשר לריבון, כלומר לציבור – לבלום מהלכי חקיקה שמרבית הציבור מתנגד לה. קוראים לזה משאל עם וטו.

זמן קריאה: 2 דקותמי היו עשר המדינות הראשונות שכוננו חוקה, מה דחף אותן לכן, מי קבע את הנוסח ובמה התמקד? כנסו למאמר כדי לגלות.

זמן קריאה: 3 דקותעריצות הרוב הוא חשש לגיטימי, ואף יסודי בתיאוריה הדמוקרטית. חשש שמסמן את הציבור עצמו בתור האויב: ההמון, הנמשך אחר הפופוליזם – הוא הסכנה. מתוך כך מוצעת בפועל חלופה משטרית אחרת – לא העמקת הדמוקרטיה, אלא השהייתה; לא חיזוק ההליך הדמוקרטי, אלא עקיפתו. אין זו הגנה מפני עריצות הרוב, אלא כינונה של עריצות המיעוט.

זמן קריאה: 2 דקותמה חושבים הישראלים על חוקה: מה החשיבות לכך שתהיה חוקה, ומה הסיכוי שחוקה תכונן ב 10 השנים הקרובות?

זמן קריאה: 9 דקותמאמר שלישי בסדרה "למה לא בחירות" שמציגים את גישתו של דייויד ואן ריברוק למשבר הדמוקרטיה. בפרק זה נבחן במבט הסטורי את התהליכים הביאו למשוואה דמוקרטיה = בחירות.

זמן קריאה: 5 דקותבשני העשורים האחרונים אנחנו עדים להיווצרות מפלגות חדשות המבוססות פחות על אידאולוגיה וערכים, ויותר על אישיות בולטת. מדוע זה קורה ואיך זה משפיע על השלטון במדינה?

זמן קריאה: 3 דקותתקשורת לא נולדה כדי לשלוט – אלא כדי לשרת. במקור, מוסדות ציבוריים נועדו להגן על האזרחים: הבנק שמר על הכסף, והתקשורת נועדה להעביר מידע. אך כמו הבנקים, גם התקשורת עברה שינוי מהותי – ממנגנון שירות לציבור למוקד כוח. הבעיה איננה עצם קיומה של תקשורת, אלא מי מחזיק בה, מי מממן אותה, ולאילו אינטרסים היא מחויבת.

זמן קריאה: 6 דקותהמאמר מצביע על שורש המשבר החוקתי בישראל: חוקי יסוד נקבעים כיום ללא כללים ברורים וללא הסכמה רחבה, תוך שימוש פוליטי קצר־טווח שמערער את היציבות והאמון. במקום להמשיך לריב על התוכן, הכותבים מציעים לעצור-ולקבוע תחילה איך בכלל מקבלים החלטות חוקתיות. ההצעה קוראת לחוק יסוד חדש שיקפיא זמנית חקיקה חוקתית, ויגדיר מנגנון הוגן, פריטטי ומוסכם לעיצוב כללי המשחק.