משאל עם וטו נקרא בשמות שונים בחוקות של מדינות שונות:
הוא משמש כלי לאזרחים לבטל חוק שהתקבל בבית המחוקקים.
סוג הכלי: Optional referendum (וטו אזרחי)
עיגון חוקתי: 1874 (חוקה פדרלית)
עיגון עדכני: סעיף 141 לחוקה הפדרלית (1999)
אם בתוך 100 ימים מפרסום חוק נאספות 50,000 חתימות (או דרישה של שמונה קנטונים), החוק מובא להכרעת העם.
הנוסח עודכן בשנת 2003. ניתן לקרוא את הנוסח כאן:
Article 141: Optional Referendum
היוזמה באה מהתנועה הליברלית-דמוקרטית במאה ה-19 כחלק מהרחבת הדמוקרטיה הישירה בקנטונים, ואומצה ברמה הפדרלית ב-1874.
בשווייץ זה כלי חי מאוד:
דוגמאות בולטות:
👉 המשמעות: עצם האיום במשאל וטו גורם לפרלמנט השווייצרי לחוקק בהסכמה רחבה מראש.
סוג הכלי: משאל עם מבטל
עיגון חוקתי: 1948
סעיף: 75 לחוקה
סעיף 75 לחוקת איטליה קובע כי ניתן לערוך משאל עם עממי לביטול מלא או חלקי של חוק או של מעשה בעל תוקף של חוק, אם הדבר מתבקש על-ידי 500,000 בעלי זכות בחירה או על-ידי חמש מועצות אזוריות, ובלבד שרוב המשתתפים תומכים בביטול ומתקיים קוורום השתתפות.
משמעות דרישת הקוורום היא כי לפחות 50% מבעלי זכות הבחירה ישתתפו במשאל.
ניתן לקרוא את הנוסח כאן:
האבות המייסדים של הרפובליקה לאחר נפילת הפשיזם — מתוך רצון לתת לציבור בלם על הפרלמנט.
איטליה היא אחת המשתמשות הפעילות בעולם.
חוקים שבוטלו בפועל:
מאז 1948 נערכו מעל 70 משאלי ביטול.
סוג הכלי: Referendum derogatorio
עיגון חוקתי: 1967 (עם שורשים מוקדמים יותר)
סעיף: 79 לחוקה
סעיף 79 לחוקת אורוגוואי קובע כי אם בתוך שנה מפרסום חוק נאספת דרישה של לפחות 25% מבעלי זכות הבחירה, ניתן לערוך משאל עם לביטול החוק כולו או חלקו; אם הציבור תומך בביטול, החוק מתבטל, למעט חוקים בענייני מיסוי ונושאים מסוימים המוחרגים בחוקה.
ניתן לקרוא את הנוסח כאן:
רפורמות דמוקרטיות של אמצע המאה ה-20 שביקשו לחזק פיקוח אזרחי על הקונגרס.
באורוגוואי, בגלל הסף הגבוה של 25% מהאוכלוסייה, התקיימו מאז תחילת המאה ה-20 רק כמה משאלי וטו ארציים בודדים (כ־4–5 מרכזיים), ומתוכם רובם הצליחו לבטל את החקיקה או חלקים ממנה.
האורוגוואים משתמשים בכלי בעיקר בנושאים כלכליים-חברתיים.
מידע על חוקות של מדינות בעולם ניתן למצוא באתר