זמן קריאה: 8 דקותההחלטה ללכת למלחמה היא אחת ההחלטות הגורליות ביותר שמדינה יכולה לקבל. מי מוסמך לקבל החלטה זו? האם הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת, או שתיהן יחד? זו שאלה מרכזית בתכנון חוקתי. כיצד פתרו זאת מדינות דמוקרטיות שונות – על כך במאמר.
זמן קריאה: 3 דקותמה קורה כשקהילה מגלה שאין לה באמת כללים — רק הרגלים מתנגשים? ביישוב קטן, ויכוח על כלבים חופשיים הפך לניסוי חי בשאלה גדולה בהרבה: האם אפשר לייצר הסכמה בלי כפייה, ולכתוב יחד “חוקה” שמרגישה שייכת לכולם?
זמן קריאה: 9 דקותהאם הדמוקרטיה שלנו באמת משקפת שיפוט מושכל או רק תגובות מהירות של הציבור? המאמר, בהשראת עבודתו של ג'יימס פישקין, חושף כיצד נשחק האיזון בין השתתפות רחבה לחשיבה מעמיקה ומציג מודל חדשני שמבקש להחזיר לדמוקרטיה את עומק ההכרעה שאבד לה.
זמן קריאה: 3 דקותעד כמה חוקות מאריכות ימים? אילו גורמים משפיעים על זמן החיים של חוקה והאם יש קשר בין זה לבין יציבות השלטון?
זמן קריאה: 2 דקותשלוש דוגמאות למדינות שמשאל עם וטו מופיע בחוקה שלהן: שוויץ, איטליה ואורוגוואי. כיצד האזרחים השתמשו בכלי עד כה?
זמן קריאה: 2 דקותדמוקרטיה חפצת חיים זקוקה למנגנון המאפשר לריבון, כלומר לציבור – לבלום מהלכי חקיקה שמרבית הציבור מתנגד לה. קוראים לזה משאל עם וטו.
זמן קריאה: 2 דקותמי היו עשר המדינות הראשונות שכוננו חוקה, מה דחף אותן לכן, מי קבע את הנוסח ובמה התמקד? כנסו למאמר כדי לגלות.
זמן קריאה: 3 דקותעריצות הרוב הוא חשש לגיטימי, ואף יסודי בתיאוריה הדמוקרטית. חשש שמסמן את הציבור עצמו בתור האויב: ההמון, הנמשך אחר הפופוליזם – הוא הסכנה. מתוך כך מוצעת בפועל חלופה משטרית אחרת – לא העמקת הדמוקרטיה, אלא השהייתה; לא חיזוק ההליך הדמוקרטי, אלא עקיפתו. אין זו הגנה מפני עריצות הרוב, אלא כינונה של עריצות המיעוט.
זמן קריאה: 2 דקותמה חושבים הישראלים על חוקה: מה החשיבות לכך שתהיה חוקה, ומה הסיכוי שחוקה תכונן ב 10 השנים הקרובות?
זמן קריאה: 9 דקותמאמר שלישי בסדרה "למה לא בחירות" שמציגים את גישתו של דייויד ואן ריברוק למשבר הדמוקרטיה. בפרק זה נבחן במבט הסטורי את התהליכים הביאו למשוואה דמוקרטיה = בחירות.
