לאחר הדחת ראש ממשלת תאילנד בידי בית המשפט החוקתי באשמת הפרת אתיקה חמורה, מתעצם הוויכוח על עתידה הפוליטי של המדינה. מפלגת העם, שצברה פופולריות עצומה, מציבה דרישה ברורה: כתיבת חוקה חדשה שנובעת מהאזרחים ולא מהאליטות המשפטיות והצבאיות. לשם כך היא מבקשת לפזר את הפרלמנט בתוך ארבעה חודשים, לקיים משאל עם ולאשר הקמת אסיפה חוקתית נבחרת שתנסח את החוקה מחדש. הציבור מגלה תמיכה ניכרת במהלך, אך המאבק צפוי להתנגש בהתנגדות הסנאט ובכוחו של בית המשפט החוקתי. השאלה המרכזית כעת היא האם תאילנד תצליח לפרוץ את מעגל חוסר היציבות הפוליטית באמצעות חוקה שמקבלת את הלגיטימציה שלה ישירות מהבוחרים.

ביום שישי (29/08/25) ברוב של 6 נגד 3 שופטים, הצליח בית משפט חוקתי להדיח את ראש ממשלת תאילנד בהאשמה של הפרת סטנדרטים אתיים חמורים, בעקבות שיחה מודלפת עם מנהיג קמבודיה לשעבר שנחשבה לפגיעה בכבוד המדינה ובביטחון הצבא. ההדחה, שנעשתה מכוח סעיף 170 לחוקה הנוכחית 2017 – המאפשר הסרה מתפקיד של ראש ממשלה במקרים של פסילה אתית (פרקים 1-4). חוקה זו נוסחה על ידי גוף שמונה בידי החונטה הצבאית שעלתה לשלטון אחרי הפיכת 2014.

רבים בתאילנד רואים את חוקת 2017 כלא לגיטימית מטעמים רבים

• נכתבה בידי חונטה צבאית – לא על ידי נציגים נבחרים, אלא בידי ועדה שמונתה על ידי הצבא לאחר הפיכת 2014.
• משאל עם מוגבל ולא חופשי – נאסר על אזרחים ופעילים לנהל קמפיין נגד החוקה, ומבקרים נעצרו. כך התוצאה נחשבת "מאושרת בכפייה".
• העצמת כוח הצבא והאליטות – הסנאט בן 250 חברים מונה כולו על ידי הצבא, וקיבל זכות שווה לפרלמנט בבחירת ראש הממשלה.
• בקרה משפטית מוגזמת – בית המשפט החוקתי וגופים עצמאיים קיבלו סמכויות חריגות, שאפשרו הדחת ממשלות נבחרות שוב ושוב.
• “אתיקה” ככלי פוליטי – סעיפים עמומים על מוסר ואתיקה אפשרו להדיח ראשי ממשלה ונבחרים מסיבות שאינן נוגעות לשחיתות או פשעים אמיתיים.
• שימור הסדר הישן – החוקה נתפסת ככלי להבטיח שהצבא והאליטות המלוכניות ימשיכו להחזיק בכוח, גם אם הציבור בוחר אחרת.