
כך כוננו חוקה: עשרת המקרים הראשונים בעולם המודרני
זמן קריאה: 2 דקותמי היו עשר המדינות הראשונות שכוננו חוקה, מה דחף אותן לכן, מי קבע את הנוסח ובמה התמקד? כנסו למאמר כדי לגלות.

זמן קריאה: 2 דקותמי היו עשר המדינות הראשונות שכוננו חוקה, מה דחף אותן לכן, מי קבע את הנוסח ובמה התמקד? כנסו למאמר כדי לגלות.

זמן קריאה: 3 דקותעריצות הרוב הוא חשש לגיטימי, ואף יסודי בתיאוריה הדמוקרטית. חשש שמסמן את הציבור עצמו בתור האויב: ההמון, הנמשך אחר הפופוליזם – הוא הסכנה. מתוך כך מוצעת בפועל חלופה משטרית אחרת – לא העמקת הדמוקרטיה, אלא השהייתה; לא חיזוק ההליך הדמוקרטי, אלא עקיפתו. אין זו הגנה מפני עריצות הרוב, אלא כינונה של עריצות המיעוט.

זמן קריאה: 2 דקותמה חושבים הישראלים על חוקה: מה החשיבות לכך שתהיה חוקה, ומה הסיכוי שחוקה תכונן ב 10 השנים הקרובות?

זמן קריאה: 9 דקותמאמר שלישי בסדרה "למה לא בחירות" שמציגים את גישתו של דייויד ואן ריברוק למשבר הדמוקרטיה. בפרק זה נבחן במבט הסטורי את התהליכים הביאו למשוואה דמוקרטיה = בחירות.

זמן קריאה: 5 דקותבשני העשורים האחרונים אנחנו עדים להיווצרות מפלגות חדשות המבוססות פחות על אידאולוגיה וערכים, ויותר על אישיות בולטת. מדוע זה קורה ואיך זה משפיע על השלטון במדינה?

זמן קריאה: 3 דקותתקשורת לא נולדה כדי לשלוט – אלא כדי לשרת. במקור, מוסדות ציבוריים נועדו להגן על האזרחים: הבנק שמר על הכסף, והתקשורת נועדה להעביר מידע. אך כמו הבנקים, גם התקשורת עברה שינוי מהותי – ממנגנון שירות לציבור למוקד כוח. הבעיה איננה עצם קיומה של תקשורת, אלא מי מחזיק בה, מי מממן אותה, ולאילו אינטרסים היא מחויבת.

זמן קריאה: 6 דקותהמאמר מצביע על שורש המשבר החוקתי בישראל: חוקי יסוד נקבעים כיום ללא כללים ברורים וללא הסכמה רחבה, תוך שימוש פוליטי קצר־טווח שמערער את היציבות והאמון. במקום להמשיך לריב על התוכן, הכותבים מציעים לעצור-ולקבוע תחילה איך בכלל מקבלים החלטות חוקתיות. ההצעה קוראת לחוק יסוד חדש שיקפיא זמנית חקיקה חוקתית, ויגדיר מנגנון הוגן, פריטטי ומוסכם לעיצוב כללי המשחק.

זמן קריאה: 4 דקותהחוקה הפלסטינית עדיין אינה מסמך סגור אלא תהליך מתמשך מאז שנות התשעים.
ב־2025 הוקמה ועדה חדשה המנסה לאחד טיוטות מסמכים שגובשו עם ניסיון היסטורי ומשפט בינלאומי, עד לחוקה מוסדרת.
לתהליך שותפות אליטות פוליטיות ומשפטיות.
האתגר המרכזי: האם הציבור הפלסטיני ישפיע באמת על החוקה שתעצב את עתידו?

זמן קריאה: 8 דקותהמאמר חושף למה בחירות אזוריות, אחת ההבטחות הגדולות ל"תיקון הפוליטיקה", בכלל לא פותרות את מה שבאמת מקולקל. הוא מסביר איך שיטה שנולדה בעידן של כפרים הומוגניים פשוט לא עובדת במדינה מודרנית, ניידת ומקוטבת כמו ישראל. ובעיקר: הוא מראה שהפתרון לא נמצא בשינוי שיטת הבחירות, אלא במקום אחר לגמרי.

זמן קריאה: 8 דקותמה אם הבעיה של הדמוקרטיה אינה נעוצה באנשים שמנהלים אותה – אלא בדרך שבה אנחנו בוחרים אותם?
המאמר השני בסדרת "למה לא בחירות" בוחן מדוע הניסיונות לתקן את הדמוקרטיה נכשלים שוב ושוב. דרך ניתוח של שלוש תפיסות מרכזיות – הפופוליסטית, הטכנוקרטית והדמוקרטית הישירה – הוא מציע אבחנה נועזת: ייתכן שהבחירות עצמן הן לב הבעיה, ושאמונתנו בהן כסמל הדמוקרטיה מונעת מאיתנו לדמיין צורה חדשה של שלטון העם.