מאת: גיא ג'אנה | אזרחים כותבים חוקה
בזמנים בהם כל ויכוח הופך למלחמת מחנות מלאה בהשמצות וברעל, אני מזמין אתכם לעצור לרגע ולהתבונן יחד בסוגיית היועץ/ת המשפטי/ת לממשלה מנקודת מבט רחבה יותר, כזו שלא מחפשת אשמים, אלא פתרונות. בפרספקטיבה רחבה – כמי שאמור להיות "הריבון של המדינה".
השאלה האמיתית אינה מי צודק במאבק הנוכחי, אלא מדוע אנחנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב בעימותים סביב תפקיד היועמ"ש, ויכוחים על סמכויות בג"ץ, וטענות הדדיות על שחיתות.
וזה לא ייעלם כל עוד לא נבין את שורש הבעיה, ולא נתחיל לחשוב על הפתרון.
קצת נוסטלגיה,
את פעילות אזרחים כותבים חוקה התחלנו בתקופה בה אלפי אנשים הפגינו מול ביתו של מנדלבליט, היועץ המשפטי הקודם, הפגנות שהתקיימו תחת הסיסמה "נלחמים בשחיתות" – סיסמא שחוזרת על עצמה מכל הצדדים אל כל הצדדים, מהקמת המדינה ועד היום.
אני בן אדם פרקטי – כשיש בעיה – מחפשים פתרון.
יש נזילה – מתקנים את הברז.
התקלקל המנוע – מכניסים לטיפול.
אך אם יש שחיתות – מה הפתרון?
שאלנו את הציבור.
השתמשנו במערכות לדמוקרטיה ישירה שפיתחנו וקראנו לציבור לחשוב יחד איך מתקנים את הבעיה? מה הפתרונות לשחיתות?
מאות אזרחים ואזרחיות הגישו הצעות, אותן חילקנו לנושאים, רבים הצטרפו לדיונים, וחלק מהמפגשים אף שודרו בשידור חי. אפשר לראות אותם בערוץ היוטיוב ובאתר שלנו.
כך התחילה "אזרחים כותבים חוקה"
בנוגע לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה התקיימו דיונים רבים.
וגילינו כי הבעיה כמו תמיד איננה נובעת מהאדם, אלא מהשיטה עצמה.
תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל הוא אחד המוזרים בעולם הדמוקרטי:
הוא אמור לייעץ לממשלה מבחינה משפטית, אבל גם להכריע אם לפתוח בחקירה פלילית ולהגיש כתב אישום נגדה. הוא נבחר בידי הממשלה, אך גם אמור לפקח עליה.
תחשבו על זה כך: אתם ממנים עורך דין אישי שילווה אתכם בכל צעד משפטי, אבל הוא גם זה שיכול להחליט אם להאשים אתכם בפלילים ולתבוע אתכם.
איך אדם אחד יכול לייצג שני צדדים מנוגדים כל כך, בלי להיכנס לניגוד עניינים?
איך ייתכן שממשלה ממנה את זה שאמור להכריע אם יחקרו אותה או שתודח?
התוצאה? תלות, אינטרסים, חשדות וערעור מתמיד של אמון הציבור – מימין ומשמאל כאחד. ובצדק!
גלי נבחרה על ידי ממשלת בנט-לפיד, אך נאלצת לכהן תחת ממשלה אחרת לגמרי, והקרע הפוליטי הפך לקרע מוסדי.
הביקורת על החלטותיה (או על אי-החלטותיה) לא נובעת רק מהשקפת עולם, אלא ממבנה בלתי אפשרי של תפקיד שלא ניתן למלא אותו בלי להיתפס כנגוע.
השמאל מאשים את היועמ"שים לשעבר ש"סגרו תיקים", הימין טוען ש"הם הפילו ממשלות".
הימין טוען שהיועצת מכשילה את פעילות הממשלה מכיוון שהיא פוליטית, והשמאל טוען שהממשלה עוברת על החוק ומפטרת את היועמ"שית בכדי שלא יעצרו אותה – והמאבק הפך להיות פוליטי לחלוטין.
אז מי צודק?
האמת היא שהשיטה \ המנגנון \ המערכת מכשילים את כולם, גם את היועצים עצמם.
ובעיקר זה פוגע בכולנו – כלל האזרחים מימין, מרכז, שמאל, מזרח ומערב.
נשבר האמון לכולם.ן
בסוגיית היועץ המשפטי לממשלה נבחנו סדרה של הצעות שונות בדיונים שלנו. והן מתחלקות בין חוקי היסוד השונים. תפקיד ההצעות הנ"ל הוא לייצר מודל שיעבוד לטובת הציבור כולו ולא לטובת צד זה או אחר.
להלן ההצעות שלנו לארגון התפקיד מחדש.
🔹 פיצול סמכויות היועמ"ש
🔹 שדרוג מוסד מבקר המדינה לרשות ביקורת עם סמכויות ושיניים
מה היא הסמכות של בג"צ? האם בג"צ יכול לבטל או לא חוקים?
בפועל בג"צ יכול לעצור פעילות ממשלתית, מינויים וכל התנהלות שפוגעת בחוק או חוק יסוד קיים, זה תפקידו ורצוי שיעשה זאת טוב בכדי לשמור על כולנו.
בג"צ יכול גם לפסול חקיקה שפוגעת בחוק יסוד קיים.
אך בג"צ מעשית אינו מוסמך לפסול חוקי יסוד חדשים שמחוקקת הכנסת.
לפיכך יכול להיווצר מצב – שהכנסת תחליט שיש "לתקן" את חוק יסוד השפיטה ולבטל את מערכת המשפט לחלוטין. ויספיק רוב של 61 חברי כנסת בכדי לאשרר את ההחלטה, ולפי החוק – זה מה שיקרה.
כך נוצר מצב של התנגשות הרשויות שלכאורה אנו עדים לו.
משבר חוקתי – זה בדיוק העניין.
מי מהם קובע?
הפתרון שלנו הוא פשוט העם הוא הריבון – כמו בשוויץ
שינוי חוק יסוד על ידי הכנסת יידרש לעבור תהליך עיון ציבורי, עם פרסום מוקדם.
במקרה של התנגדות ציבורית רחבה שתגיע לעצומה של 100 אלף חותמים, ייערך משאל עם – הציבור יכריע בנושא שינוי חוק היסוד.
לא בהחלטת שופטים בודדים, או כמה חבר כנסת, אלא בהליך שקוף ודמוקרטי. בו הציבור יוכל במקום לצעוק אחד על השני – לדון בהצעה לעומק ולדון בה אם כן או לא.
ההצעות המובאות כאן הן חלק קטן מהתיקונים הנדרשים בחוקי היסוד הקיימים. ונוגעות רק לתפקיד היועמ"ש. אם יש לכם דעה? פתרון יותר טוב? נשמח לשמוע.
תוסיפו פה בתגובות או תעלו ל-"אתר החקיקה האזרחי".
מעשית המנגנון החוקתי כולו צריך תיקון מהיסוד תוך דיון והסכמות רחבות בחברה הישראלית.
התיקון הראשי שיש להוביל הוא "חוק יסוד: כינון החוקה"
מה שיאפשר להתחיל לתקן את המערכת מהיסוד.
חוק שיחזיר את הסמכות לכינון החוקה לאסיפה מכוננת נבחרת – תוך השתתפות הציבור ואישור הציבור במשאלי עם. החוק הזה יתווה לראשונה את התהליך לכתיבת חוקה ראויה לישראל – לא כאסופה של טלאים שנכתבו בניגוד אינטרסים, אלא כחוקה דמוקרטית אחת, שנולדה יחד עם הציבור ולמענו.
זה לא על יועץ אחד או על ממשלה אחת.
זה עלינו, האזרחים, שמתחילים להבין שהמערכת בנויה עקום, וכבר אי אפשר להסתיר את זה.
הגיע הזמן שבמקום לצעוק על הצד השני – נחשוב רגע על הפתרונות הנדרשים.
אנחנו רוצים לבנות יחד שיטה בריאה, שבה איש אינו מעל החוק, אף מוסד אינו חסר ביקורת, והעם הוא באמת הריבון.
זה לא חייב להיות מסובך. זה רק דורש להתחיל לצעוק ולדבר על "פתרון" במקום המריבות הסתמיות.
בקרוב נשחרר את הטיוטה הראשונית ל "חוק יסוד כינון חוקה" שתציג איך צריכה להיכתב חוקה לישראל.
עקבו אחרי עדכונים בדף הפייסבוק ובאתר הבית.
פתרון טוב טוב לכולם!
