2018-2025 © כל הזכויות שמורות לאזרחים כותבים חוקה
במהלך ההיסטוריה, התבצעו מאות משאלי עם ברחבי העולם, שהשפיעו באופן משמעותי על המדינות בהן בוצעו. לדוגמא, בינואר 2023, נערכו בעולם לפחות 73 משאלי עם לאומיים. כיום זה מתאפשר בלחיצת כפתור, לכן משאלי עם דיגיטליים צוברים תאוצה. המשאלים הללו כוללים נושאים מגוונים: רפורמות חברתיות וכלכליות, שינויי מדיניות, עצמאות לאומית, נושאים סביבתיים, זכויות אדם, שוויון מיני, ועוד. המשאלים יכולים להתרחש ברמה לאומית, אזורית או מקומית. חשוב לציין שהם נערכים בתהליכים משפטיים וחוקיים שונים בכל מדינה ודורשים חקיקה מיוחדת שתאפשר את עריכתם. אחוז סף ההצבעה (קוורום) שמקנה לה תוקף, משתנה אף הוא לפי ההגדרה בחוק. הסף למשאל עם לאומי לדוגמא נע בין 50 ל51 אחוז מכלל האוכלוסיה שיש לה זכות בחירה, שחייב להצביע על מנת שתוצאות המשאל יאושרו.
ישנם חמישה סוגים של משאלי עם ככלי לחיזוק הדמוקרטיה. הם נערכים מסביב לעולם בכל יום ברמה לאומית, אזורית ומקומית. משאלים מוגשים ביוזמה אזרחית, נשיאותית או מבית הנבחרים.
משאל עם חוקתי
במדינות רבות מעוגן בתוכן החוקה, מבנה למשאל עם מחייב, לכל תיקון בחוקה לאחר אישורה, בניהן: דנמרק, אוסטרליה, אוסטריה, אקוודור, אסטוניה, אירלנד, איטליה, טורקיה, ליכטנשטיין, ליטא, פיליפינים, רומניה, טאיוואן, דרום קוריאה וכמובן שוויץ.
משאל עם מחייב
משאל עם שתוצאותיו מחייבות את השלטון בחוק, כאשר הסטטוס קוו המשפטי של עניין מסוים משתנה על ידי המוסדות המחוקקים. לדוגמא בישראל יש חוק יסוד לעריכת משאל עם על כל הסכם מדיני במסגרתו תוותר מדינת ישראל על שטחים בריבונותה שבגבולות הקו הירוק וכן על מזרח ירושלים ורמת הגולן.
משאל עם מייעץ (משאל פקולטטיבי)
משאלי רשות שתוצאתם מייעצת אך אינה מחייבת, מוגשים כשרשויות פוליטיות של המערכת הייצוגית (המחוקקת ו/או הרשות המבצעת) מחליטות ליזום תוכן להצבעה עממית.
משאל עם רשות (משאל וטו)
הצבעה עבור מיעוט מבני בתוך המערכת הייצוגית, כמו מיעוט פרלמנטרי. המטרה היא לחסום הצעת של רוב פרלמנטרי באמצעות הצבעה ציבורית ולבטל חקיקה.
יוזמה אזרחית
משאל עם ביוזמה של אזרח, שמצליח לאסוף את מספר החתימות הדרוש של אזרחים לפי ההגדרה בחוק. ברוב המקרים, ניתן גם לבחור באופן חופשי את הנושא שיעלה להצבעה, תוכן החוק ותזמון ההצבעה עליו. לדוגמא, בכל עיר במדינת רוד איילנד, יוזמה החתומה על ידי 15 אחוז מהבוחרים הכשירים, עוברת לאישור הגוף המחוקק העירוני ועליו לקבוע תוך 10 ימים אם היוזמה תקינה. אם אושרה החוק מחייב להעבירה למשאל בעיר עד 60 יום מיום האישור.
הליך נוסף הוא יוזמת הדחה – באמצעותו יכולים האזרחים להדיח מתפקידו נושא משרה ציבורית – שר ו/או פקיד בכיר באמצעות משאל עם.
הסיבות שמשאלי עם נערכים בכל העולם
שיפור חינוך ומודעות פוליטית: מעורר את הדיון הציבורי, תורם לשיפור החינוך האזרחי ולהעצמת המודעות הפוליטית. כאשר האזרחים נדרשים למעורבות בתהליך ההחלטה, הם נדרשים להבין את הנושא, לחקור וללמוד עליו.
שוויון: כל אזרח יש לו קול שווה להשפיע בתהליך ההחלטה, ללא קשר למעמדו החברתי, הכלכלי או נטיותיו הפוליטיות. מחולל שינוי במעמד האזרחים במדינה, ההופך אותם לריבון בפועל ולא רק בכוח.
חוקיות ולגיטימציה: מקנה להחלטות המדינה ולמערכת הפוליטית חוקיות ולגיטימציה רחבה יותר, כאשר ההחלטות מקובלות על ידי הרוב. מקטין בכך את המתחים בחברה ומוביל לדמוקרטיה קונצנזואלית בה ההחלטות מתקבלות בהסכמה רחבה.
הקשבה לקולות שונים בחברה: מעניק פלטפורמה לדיאלוג, דיון ומתן מענה לצרכים, רצונות ודעות שונות.
מעורבות אזרחית: לאפשר לאזרחים להשתתף בתהליך קבלת החלטות, מאפשר להם להביע את דעותיהם ורצונם, מעניק תחושת השפעה ושליטה על החלטות מדיניות שמשפיעות על חייהם ומונע מהלכים פוליטיים נכלוליים, שאינם משקפים את רצון הרוב. מונע את האפשרות שנבחרי הציבור לא יהיו נאמנים לבוחריהם בנושאים קונקרטיים, ויקבלו החלטות בניגוד לעמדות שהם הציגו ובזכותם נבחרו לתפקיד. ניתן לשנות עמדות של חבר כנסת בודד באמצעות שוחד, משרה, סחיטה או שכנוע מניפולטיבי, אך לא ניתן באותה הקלות להשפיע על רוב אזרחי.
גרף של מספר המדינות המאפשרות משאלי עם ברמה הלאומית על פי חוק מאז 1900 ועד 2010 (הנתונים מבוססים על פילוח של 176 מדינות)
מקור: V-DEM
דוגמאות למשאלי עם מהעולם
• מצרים
בשנת 2011 בעקבות האביב הערבי נערך משאל עם חוקתי במצרים, יותר מ-14 מיליון (77%) הצביעו בעד הקמת ועדה לניסוח תיקונים לחוקה, כ-4 מיליון (23%) התנגדו.
בין הרפורמות שאושרו בוועדה – הקלה על המועמדים להתמודד לנשיאות, הגבלת מספר הקדנציות לנשיאות לשתי תקופות של ארבע שנים, הבטחת מעקב ופיקוח שיפוטי על הבחירות הועבר לסמכות מערכת המשפט, דרישה מהנשיא למנות סגן נשיא אחד לפחות, הגבלה על הנשיא להכריז על מצב חרום ועל הארכתו – לא יעלה על שישה חודשים אלא אם הוא יוארך באמצעות משאל עם.
• אירן
בשנת 1979 לאחר שהמהפכה האסלאמית הפילה את המלוכה האיראנית, נערך משאל עם לבחירת שיטת השלטון העתידית של המדינה. השאלה הייתה פשוט כן או לא לרפובליקה האסלאמית (שיטה המשלבת ייצוג ישיר עם סמכות דתית) יותר מ-98% מהאוכלוסייה הצביעו “כן”.
• עיראק
באוקטובר 2005, החוקה הנוכחית של עיראק אושרה במשאל עם. החוקה החדשה הגדירה את מבנה הממשל ומערכת המשפט, על בסיס עקרון הפרדת הרשויות, כחלק מהחזרת הריבונות לאזרחי עיראק. חוקת עיראק נחשבת מתקדמת מבחינת זכויות אדם. נקבעו בה זכויות בסיסיות כמו הזכות לשוויון, לביטחון, לחיים, לפרטיות, למשפט הוגן והזכות לאזרחות.
• צ’ילה
במשאל עם היסטורי שהתקיים ב-1988, 56% הצביעו בעד סיום משטר דיקטטורי צבאי של 16 שנה. בשנה שלאחר מכן נערך משאל נוסף לשינויים חוקתיים למעבר לממשלה דמוקרטית (הצבעת “כן” זכתה ב-91%). החל משנת 2006 משאלי העם בצ’ילה עברו להצבעה אלקטרונית.
• קוסטה ריקה
ב-2007 נערך משאל עם לאשר או לדחות את הסכם הסחר החופשי עם מרכז אמריקה, הוא אושר בדוחק רב בתוצאות של 51.62% בעד ו-48.38% נגד. נכון להיום זהו הסכם הסחר החופשי היחיד בעולם שאושר במשאל עם.
• דרום אפריקה
1992, משאל העם לגבי סיום מדיניות האפרטהייד, 68.73% מצביעים לבנים הצביעו בעד (31.27% נגד) שנתיים אחר כך ניתנה זכות הבחירה לכל התושבים ונלסון מנדלה נבחר כנשיא בבחירות הראשונות הלא-גזעניות במדינה.
• מדינת קולורדו, ארה”ב
בשנת 2012, נערך משאל עם לגבי שורה של תיקונים לחוק הפלילי, להתיר שימוש במריחואנה לצרכי הנאה למבוגרים מגיל 21 ומעלה, גידול עד 6 צמחי מריחואנה ואחזקה באופן חוקי עד לאונקיה אחת (28 גרם) גם בזמן נסיעה, שתעלה לרוכש סכום מוגבל עד 200 דולר. יתר על כן, רוכשים של פרחי מריחואנה יוכלו לחלוק אותם עם בני משפחה וחברים בתנאי שלא תהיה כל פעולה של העברת כספים שקשורה למריחואנה, יוטל מס בלו על מכירות סיטונאיות ו40 מיליון הדולר שגויסו מדי שנה על ידי מס כזה ייזקפו לזכות הקרן לסיוע בבנייה של בית ספר ציבורי. כלי תקשורת מקומיים העריכו שמשאל העם, יאושר ברוב של כ-53 אחוזים.
במשאל זה, המכונה גם “תיקון חוקתי מס’ 64”, התבקשו המצביעים להחליט אם לאשר או לדחות את ההצעה.
תוצאת משאל העם הייתה ניצחון של 55.32% בעד (1,383,140 מצביעים), 44.68% נגד (1,116,894).
משאל העם בקולורדו הביא לשינוי משמעותי בארצות הברית, כיום תעשיית הקנאביס ממוסדת ב40 מדינות בארה”ב. בעשור האחרון קולורדו דיווחה על 2.2 מיליארד דולר שנגבו מהמיסוי של מכירת מריחואנה חוקית בהיקף של 13.4 מיליארד.
אנקדוטה לסיום
• אוסטרליה
לפי קרן הרפואה האוסטרלית, ארגון הפועל למען ילידים אבוריג’ינים ותושבי מיצר טורס, עשרות אלפי ילדים (כ-33,600 מיקרים מתועדים) הוצאו בכוח על ידי הרשויות ממשפחות ילידים בין השנים 1910 ל-1970 במסגרת מדיניות הממשלה להטמיע אותם בחברה ו”בתרבות הלבנה”. ההורים לא הורשו לפגוש את ילדיהם, יתר על כן, ילדים לא הורשו לדבר בשפת האם שלהם. במטרה לתקן את העוול הבלתי אנושי בעבר של האומה הוחלט לקיים באוגוסט 2023 משאל עם מתקן לחוקת המדינה כדי להכיר רשמית בעמים הילידים כאזרחים.
כיום חוקת המדינה אינה מכירה בעמים אלו כתושבים מקוריים ונמנעה מהם גישה לזכויות אדם בסיסיות, כמו זכויות לבריאות, דיור, תעסוקה וחינוך. שבועות ספורים לאחר כניסתו של ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניזי, לתפקיד ב2022, הוא מינה את עורך הדין לינקולן קראולי כשופט בית המשפט העליון, קראולי הוא מקהילת הילידיים, האבוריג’יני הראשון שנכנס לתפקיד אי פעם.
“זה מדהים בכל כך הרבה מובנים. מדהים עבורי שאני הראשון, ומדהים עבור הקהילה שלנו שלקח כל כך הרבה זמן עד שהאירוע הזה הגיע”, אמר קראולי לאחר השבעתו.
|אורלי כהן ~ רכזת צוות תקשורת
ארועים קרובים
[wpfb_events page_id=”2574148235963348_ID” col=”3″ max_events=”10″]
מידע כללי
ארועים קרובים
[fb_event_widget page_url=”https://www.facebook.com/direct.democracy.journey/” width=”340″ height=”500″ hide_cover=”false” hide_cta=”true” small_header=”true”]
[fb_event_widget page_url=”https://www.facebook.com/direct.democracy.journey/” width=”340″ height=”500″ hide_cover=”false” hide_cta=”true” small_header=”true”]
