נושאים נוספים שעלו בדיונים הם "חכמת ההמונים", ושאלת אופי הדיונים שאופטימלי להגעה להסכמות.

חוכמת ההמונים, האם זה דבר שיש לשאוף אליו?

כמו שיש חכמת ההמונים יש גם טפשות ההמונים. המונים יכולים להיות מוסתים ומושפעים מתעמולה. האם בכלל נכון ורצוי לשאוף להיעזר בחכמת ההמונים בתהליך המורכב של כינון חוקה?

חכמת ההמונים זה מושג מדעי שנחקר והוכח. יש כמה עקרונות שצריך לעמוד בהם כדי שחכמת ההמונים תבוא לידי ביטוי: מסה קריטית, דעה עצמאית, חשיפה למידע אובייקטיבי ככל הניתן, החלטה מיודעת… כל אלה חבויים במושג הזה. דוגמה לחכמת ההמונים: אם ניקח תמונה של פרה ונראה אותה ל 10,000 אנשים, ונשאל כמה היא שוקלת. כל אחד יזרוק מספר. הממוצע של התשובות יהיה קרוב מאוד לתשובה הנכונה. זה הוכח בניסויים מדעיים.

חכמת ההמון כאשר יש ארגונים שפועלים להשפיע על התודעה הציבורית.

תהליך העבודה של צוות כינון או אסיפת אזרחים, כולל שלב של לימוד הנושא דרך הצגת מידע ועובדות, ושלב של הצגת עמדות של בעלי העניין. שאלות שעלו בהקשר זה:

כיצד אפשר להסתמך על חכמת ההמון כאשר זה מושפע מתעמולה של גופים אינטרסנטיים שבעלי הון עומדים מאחוריהם?

האם בשלב הצגת העמדות יש לאפשר לארגונים מסוג זה להשמיע את עמדותיהם, וביתר שאת כאשר זה ארגון שממומן ע"י גורמי חוץ? 

תוכן הדיון:

אחד היתרונות הגדולים של חכמת ההמון זה שכל אחד מגיע מתוך עמדה. ההנחה היא שברגע שמגיעים למסה קריטית, האינטרסים האישיים יתבטלו אחד מול השני ומה שישאר זה הכיוון המשותף של הכלל. אין בעיה לתת לארגונים בעלי אינטרסים להציג את העמדה שלהם, בתנאי שמתקיים דיון מגוון שבו גם העמדות המנוגדות יוצגו. ליד שולחן עגול, אם כל אחד מושך לכיוון שלו, בסוף התוצאה תישאר פחות או יותר במרכז.

השואל מבהיר את החשש שלו: כאשר יש ארגון שמקבל את המימון שלו ממקורות חוץ, ומטרתו להשפיע על התודעה הציבורית, ארגון זה יכול לנצל את הבמה בכדי להציג את העובדות בצורה מוטה כשכוונתו לבלבל את הציבור. במקרה כזה חכמת ההמון תתערער כי לא יתקיים העיקרון של חוסר תעמולה. למעשה קורה 'לכלוך' של המידע. לכן צריכה להיות מערכת סינון על המידע המוצג.

נושא זה נידון בעבר. הפתרון שהוצע בזמנו זה "מרכז מידע" השייך לרשות האזרחית. זו פלטפורמה שמטרתה להציג את המידע בצורה מאוזנת כך שלא תהיה השפעה יתרה לבעלי מימון. לכל מידע ועמדה ניתן יהיה לקיים "חקירה נגדית" בדומה למה שנעשה בבית המשפט.

לסיכום: לגבי שני השלבים, לימוד הנושא והצגת עמדות, ההחלטה אילו מומחים להזמין, כמה זמן כל מומחה יקבל, אילו בעלי עמדות להזמין, כמה זמן כל בעל עמדה יקבל, אלה נושאים מאוד רגישים, וצריכים לקבל מענה מתוקף חוק כדי שהדברים יעשו בצורה הוגנת. עם זאת המענה הוא ברמת פירוט מפורטת מידי לחוקה.

האם ניתן להגיע להסכמות דרך דיבייט או רק דרך דליברציה?

אחת הדרכים הטובות ללמוד נושא הוא להעמיד שני מומחים בעלי עמדות מנוגדות ולתת להם להתווכח. אולם האם זה טוב שמומחים אלה יהיו חלק מצוות הכינון? אנשים שמבוצרים בעמדה שלהם יתקשו להיות בעלי ראש פתוח ולחשוב על פתרונות יצירתיים.