בפגישה זו הצוות המשיך לדון על חוק יסוד כינון חוקה, והיה דיון סוער על השאלה האם המנגנונים המוצעים עלולים לאפשר תוכן בחוקה שיסכן את מהות המדינה כ"מדינה יהודית".

הערה של יעל על השימוש במונח "חוק יסוד". הטענה היא שחוקי יסוד אמורים להוות את החוקה. החוק שאנו דנים בו מגדיר איך כותבים את החוקה ועל כן אינו יכול להיות חלק מהחוקה עצמה שכן זו הגדרה מעגלית.

טענת נגד היא שהשיטה הקיימת כרגע מתבססת על חוקי יסוד ולא על חוקה. על כן אנו רוצים לכנות חוק זה "חוק יסוד" כדי להעצים את החשיבות שלו, והוא יסלול את הדרך לשיטה חדשה שבה יש חוקה.

גיא מציע לדון בשם של פרק זה במסגרת דיון על השמות והכותרות של כל הפרקים.

הוחלט להשאיר את השם הקיים. יתקיים דיון על מיטוב כלל השמות של תוכן החוקה.

הערה של יעל על סעיף 1.3 "האזרחים הם הריבון…". הטענה היא שסעיף זה מקומו בפרק עקרונות יסוד של החוקה ולא כאן.  הוחלט שאלי ינסח את הסעיף מחדש בצורה שמבהירה מתוקף איזו סמכות חוק זה מפקיע מהכנסת את סמכות הכינון ומעביר אותו לגוף מכונן יעודי.

הערה של רם על סעיף 3 "החוקה תכונן ברוח מגילת העצמאות". הטענה של רם היא שכל חוק שמגדיר כיצד תכונן החוקה צריך לשמור על כוונת המקור של המדינה – "מדינה יהודית". כתגובה לכך יעל טוענת שזה לא הגיוני "לחשק מראש" את הגוף והשיטה שאנו מגדירים לגבי התכנים שיכתבו בחוקה. אם אנחנו לא סומכים על השיטה שאנו מציעים להביא תוצאה מיטבית אז מה הטעם בכל מה שאנחנו עושים? אלי מעיר שהמצב כמו שהוא היום אינו מגן מפני הבעיה שרם מעלה, לכן אפשר רק לשפר. יעל מעירה שכל הגדרה של "רוב מיוחס" למעשה נותנת זכות וטו בידי מיעוט, ואולי מזה רם חושש.

הוחלט לדון על הסוגיות שבהם השיטה/מנגנון גורם לבעיה במסגרת הדיון על המודלים השונים שמפרטים את חוק היסוד.

מוזמנים להצטרף לצוותי הדיונים. קישור להצטרפות