זמן קריאה: 4 דקות

רשמים מהשתתפות במפגש מקוון של –
THE DEMOCRATIC ODYSSEY ASSEMBLY

(בתרגום חופשי – אספת המסע הדמוקרטי)

מיפגש המתמודד עם השאלה –
כיצד נהפוך מאזרח שהינו קורבן פאסיבי – לאזרח שהינו סוכן שינוי

מאת מיכל אזולאי

מיהו ארגון "אספת המסע הדמוקרטי" ?

הארגון הנ"ל נוצר כקמפיין לניסוח רעיון ואסטרטגיה למיסוד אספות אזרחים קבועות באיחוד האירופאי.  הקמפיין יוזם שיעורים והתנסויות דליברטיביות, ומארגן אספות אזרחים רנדומליות כפרוטוטייפ לאספת אזרחים כלל אירופאית שהוא שואף בסופו של דבר לייסד.

 

מטרת הארגון  להראות כיצד השתתפות אזרחים יכולה להיווצר בכל השלבים של מדיניות האיחוד האירופאי, הן במעורבות אזרחים ביצירת אג'נדה וקביעת מדיניות,   והן ביוזמות לחקיקה חדשה או לשינוי בחקיקה קיימת.

 

חזון ארגון "אספת המסע הדמוקרטי"   הוא להציג כיצד לשלב בין אסיפות אזרחים המתכנסות מעת לעת,  עם הכלים המדיניים והחברתיים הקיימים כבר היום לשיתוף אזרחים.

כמו כן,  חזון הארגון ליישם באופן קונקרטי השתתפות אזרחים ודיון אזרחי בתרבות המגוונת והמרובדת של שיטת הנציגים בדמוקרטיה האירופאית הנוכחית.

 

שיטת העבודה של ארגון "אספת המסע הדמוקרטי"  היא ארגון פיילוט של אספות אזרחים פרונטליות ואסיפות אזרחים און ליין בערים שונות באירופה.  עד היום נערכו מפגשים פרונטליים של נציגים מכל אירופה (כולל ישראל) בספטמבר באתונה,  בפברואר בפירנצה,  וביוני יערך מפגש פרונטלי בוינה.   במקביל למפגשים הפרונטליים האלו,  נערכו מפגשים מקוונים שבהם נדונו שאלות אופרטיביות רבות אותן אציג בהמשך, וכן נעשתה הכנה למפגשים הפרונטליים.

 

הארגון מבטא הבנה שזהו "מסע ארוך טווח בנוף הפתולוגי של הדמוקרטיה העכשווית".  יחד עם זאת, הארגון מבטא תקווה ושאיפה לביזור הכח, לחתירה לשיתופיות ולשקיפות,  כאשר מטרתו לאחד כמה שיותר אנשים באירופה ברשת קהילתית ניסיונית כהכנה לאספת אזרחים כלל אירופאית עתידית.  

מטרת העל של הארגון – להשפיע על אזרחי אירופה (ומאוחר יותר על העולם כולו?) 

"להפוך מאזרח הרואה עצמו כקורבן פאסיבי לסוכן שינוי אקטיבי"

תוכן המפגש המקוון ב-31.1.2025

ב-31.1.2025 השתתפו במפגש המקוון של הארגון האירופאי הנ"ל נציגים מכל אירופה, כולל 3 נציגים מישראל : מיכל אזולאי, יעל שחם גפני, ונציג מדמוקרטיה 3.0.

הנושאים שנדונו במפגש התחלקו לשניים –

  1. הגדרת "דינמיקת הכח" (POWER)
  2. הגדרת ניגודי עניינים העולים במהלך קביעת מדיניות וכיצד ניגודי עניינים אלו עלולים להשפיע על תוכנית העבודה של הארגון

1. הגדרת "דינמיקת הכח"

מה הכוונה במושג "כח"?

האו"ם הגדיר כח כך –
הכח לבסס דומיננטיות והובלה של אחרים
הכח להחליט החלטות ולפתור בעיות
הכח להתאגד לצורך מטרה משותפת ולהגן על אינטרסים קבוצתיים
כח פנימי שהינו – הזהות שלנו, הערך העצמי שלנו, והיכולת להשפיע על חיינו

שאלת הכח

למי יש כח ולמי אין ?
הכח על מי ? והכח לעשות "מה " ?
האם עלינו להאציל כח לאחרים ?
האם כח נוצר כתוצאה מבריתות ?
כיצד ניתגבר על חוסר השוויון (א-סימטריה) בביזור כח בכל שלב ?

 

תפיסתם של נציגי ארגון the democratic odyssey ביחס ל"מצב הכח" בעולם כיום –

הרושם של הארגון כיום הוא –

  1. הכח הולאם על ידי מעטים שאינם קשובים לאזרחים מרגע שניבחרו (ראשי המדינות)
  2. המנהיגים נטולי כח ממשי כתוצאה מחוסר איזון בין המדינות לבין מרכזי כח אחרים המכתיבים להם דיעות, או סוחטים אותם (למשל, מולטימיליונרים שמאיימים כי יחסלו את עסקיהם במדינה אם יוטלו עליהם מיסים גבוהים)
  3. המנהיגים משתמשים לרעה בכח שלהם למשל, במקרים בהם הם מדכאים באלימות אקטיביסטים שמתנגדים להם או למדיניות שלהם
  4. המנהיגים משתמשים בכוחם כדי להיות "מעל לחוק" ומתחמקים מלקיחת אחריות על שחיתויות תוך שהם פועלים למימוש אינטרסים אישיים או אינטרסים של מקורבים להם על חשבון תועלת הציבור
  5. המנהיגים משתמשים בבמות בינלאומיות כדי לקדם אינטרסים אישיים או לוקאליים (של מדינתם בלבד) , ואינם מקדמים אינטרסים גלובליים בינלאומיים של אירופה כולה
  6. למנהיגים יש אינטרס להפריד בין מעמדות וליצור מתחים פנימיים בין קבוצות וקהילות כדי להצדיק את סמכותם ואת השימוש שלהם בכח (למשל, בענייני "ביטחון פנים" ששולל חופש דיבור)
  7. המנהיגים מעצימים חרדה מאויבים חיצוניים כדי להצדיק מדיניות ושימוש בכספי מיסים שלא לצורך צרכים קולקטיביים אלא לצורך, למשל, השקעה בתעשיות נשק המניבות להם או למקורביהם רווח אישי.
  8. המנהיגים מעצבים את סדר היום ואת הדיון באמצעי התקשורת לצורך הסחה מנושאים קריטיים ושנויים במחלוקת (למשל, התעלמות מנושא העוני)
  9. המנהיגים מלבים את הדילמה של האזרחים בין מתן אמון בשלטון תוך התבטלות אזרחית, לבין הרצון למקסם את מימוש האינטרס הציבורי, והם עושים זאת תוך שימוש במניפולציות שונות לשימור כוחם.

כיצד יעבור כח מהשלטון לאזרחים

בהנחה שאספת האזרחים של הארגון תנסח אמנה משותפת (צ'ארטר), ו/או תקים אספת אזרחים ממשית, מה הסיכוי שתהיה לכך השפעה על "בעלי הכח"  (נשיא האיחוד האירופאי, וראשי המדינות ?)

ומה יקרה אם "בעלי הכח" יבחרו להתעלם מהצ'ארטר האזרחי כתוצאה מרצון שלהם להתמיד בקשרים הקיימים שלהם עם מרכזי כח קיימים, כגון ארגונים עסקיים, שדולות, ואוליגרכים שמאפשרים להם להישאר בשלטון ולשמור על כוחם ?

כיצד נשפיע על בעלי הכח לוותר מרצון על כוחם ?

 

אופציות פעולה לצבירת כח אזרחי

בפיילוט אסיפות האזרחים האירופאיות,  עלה לדיון כי יש לחפש מכנה משותף ולמפות "מה עבד ומה לא עבד" לאזרחים בעבר כאשר ניסו ליטול כח והשפעה.  יש לחלק את השאלה ל-2 –  מה כבר ניסו,  ומה יש עוד לחקור ולנסות.

 

מה כבר ניסו –

  • אמונה ברעיון שאידיאולוגיה יכולה לתקן הכל
  • מתן כח לניבחרים יצוגיים בפרלמנטים
  • מחאות רחוב ושביתות
  • כינוסי אזרחים וניסוח הצהרות/אמנות/המלצות

מה עוד יש לחקור/לנסות

  • הכח להתנגד קולקטיבית לכל הפגנת כח של השלטון כאשר הוא מופעל כשליטה
  • התנגדות שקטה לשלטון בעבודה, בשכונה, בעיר , בחברה
  • קידום הכח להחליט ולפתור בעיות ביחד בלי נציגים
  • הכח לאי ציות אזרחי כחלק מדמוקרטיה, למשל, סירוב לשלם מיסים לגמרי או חלקית במידה שאין נציגות לאזרחים בתהליכי קבלת החלטות ביחס לחלוקת התקציב

2. ניגודי עניינים שעלולים לעלות במהלך קביעת מדיניות כפי שהוגדרו במיפגש –

  1. הרצון במתן אמון בממשלה לעומת הרצון בהעצמת האזרחים
  2. תיכנון לטווח ארוך לעומת טיפול בתגובות למשבר מיידי ומצבי חירום
    דוגמא למצבי משבר : טיפול במשבר הומניטרי, טיפול בסוגיית פליטים, טיפול בטרור, טיפול באסון טבע, שטפון, מלחמה
  3. הרצון לייצר "תיקונים" ו"השלמות" למצב דמוקרטיית הבחירות הייצוגיות הנוכחית, לעומת יוזמות וגישות חדשות לסוגי דמוקרטיות "חדשות"
  4. דמוקרטיה ישירה לעומת דמוקרטיה דליברטיבית שכוללת אסיפות אזרחים ודמוקרטיה השתתפותית
  5. דמוקרטיה דיגיטלית און ליין, לעומת דמוקרטיה המערבת קשרים בינאישיים ישירים פרונטליים
    לדוגמא – ההבדל בין אסיפות אזרחים און ליין לעומת אסיפות אזרחים פרונטליות. נשאלה השאלה מה יותר נגיש ? ואם כך, לאילו קבוצות גיל ? האם אפשר להשתמש במספר פורמטים ? האם AI הוא פתרון או איום לדמוקרטיה ? האם AI הוא דווקא חלק מהבעיה שאין דמוקרטיה? האם כלים דיגיטליים הם פתרון או מהווים חלק מהמשבר של הדמוקרטיה העכשווית ?האם השירות הציבורי באינטרנט וברשתות החברתיות יכול להינתן לניהול הציבור עצמו ?
  6. האם ליצור קשרים בין כל האזרחים בכל המדינות, או האם לחבר את כל אזרחי אירופה למקום מרכזי אחד , למשל, לבלגיה ?
  7. האם סולידריות קולקטיבית מנוגדת לחופש הביטוי האינדיבידואלי ?
    האם קפיטליזם מייצג את חופש הפרט ? האם זכות הקניין מייצגת את חופש הפרט ? האם האלגוריתם ברשתות מייצר חוסר שוויון ?
  8. האם לנקוט בפתרונות מקומיים (לוקאליים), או לנקוט בשיתופי פעולה חוצי ארצות וגלובליים ? אירופה כיום היא מעבדה לדמוקרטיה. האם עליה לשתף פעולה בנושאים חוצי ארצות כגון הגירה או לאומנות קיצונית ?
  9. שקיפות לעומת נגישות. לעיתים קיימת שקיפות אך אין לאזרחים נגישות אליה.
  10. חדשנות טכנולוגית לעומת שוויון חברתי. האם הם מנוגדים ?
  11. ניידות לעומת יציבות. כיצד הם באים לידי ביטוי בחברה דמוקרטית ?

לסיכום –

התרשמתי כי הנושאים הנדונים באירופה דומים ואף במקרים רבים חופפים לנושאים המטרידים את האזרח הישראלי. חוליי הדמוקרטיה הייצוגית חוצי גבולות והפתרונות המוצעים – חוצי גבולות אף הם.

פיילוט אסיפות האזרחים צובר תאוצה גם בישראל,  ואף בדיונים הפנימיים ב"אזרחים כותבים חוקה"  יש התייחסות לאפשרות הזו כחלק מהפתרונות המוצעים.

וכמובן – שאלת השאלות, שבאירופה וכמובן גם כאן בישראל מתמודדים איתה, היא 

כיצד נשפיע על בעלי הכח בשלטון ובמרכזי הכח לוותר מרצון על כוחם, ולאפשר לנו האזרחים, להשתתף בתהליכי קבלת ההחלטות?