המהפכה המשפטית בישראל היא תהליך מורכב ששינה באופן משמעותי את מערכת היחסים בין הרשויות במדינה, במיוחד בין הרשות השופטת לרשות המחוקקת והמבצעת. תהליך זה התגבש החל משנות ה-90, כאשר הכנסת חוקקה את חוקי היסוד "כבוד האדם וחירותו" ו"חופש העיסוק". חוקים אלו העניקו לבית המשפט העליון את האפשרות לבחון חוקים חדשים אל מול עקרונות חוקתיים ולהכריז עליהם כבלתי חוקתיים אם הם סותרים את חוקי היסוד.
נקודת מפנה משמעותית הייתה פסק דין בנק המזרחי (1995), שבו נקבע שחוקי היסוד הם בעלי מעמד על-חוקי. בעקבות זאת, גברה יכולת בית המשפט להפעיל אקטיביזם שיפוטי – תפיסה שפותחה במיוחד על ידי הנשיא אהרן ברק. עקרון זה קבע כי בית המשפט רשאי להתערב בהחלטות של הרשויות האחרות במטרה להגן על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. עם זאת, התפיסה עוררה ביקורת נרחבת מצד פוליטיקאים שמרנים שטענו כי בית המשפט פוגע בעקרון הפרדת הרשויות.
הרפורמות שמוביל שר המשפטים יריב לוין מהוות הפיכה שיפוטית
בשנים האחרונות, הרפורמות המשפטיות שהובילה ממשלת נתניהו ב-2023 הגבירו את הדיון סביב סמכויות הרשות השופטת.
שינויים כמו ביטול עילת הסבירות, הגבלת סמכות בית המשפט העליון לפסול חוקים ושינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, נועדו לחזק את שלטון הרוב ולצמצם את השפעת הרשות השופטת. מנגד, מבקרי הרפורמות מזהירים מפני פגיעה קשה באיזון הדמוקרטי וזכויות המיעוט.
המהפכה המשפטית היא ביטוי למתח המתמיד בין חיזוק מנגנוני הבקרה הדמוקרטיים לבין חיזוק סמכות הרוב. מחלוקת זו ממשיכה לעצב את מערכת השלטון והחברה הישראלית בעשורים האחרונים ותשפיע על עתידה המשפטי והפוליטי של המדינה.
שר המשפטים יריב לוין הציג בשנת 2023 תוכנית לרפורמה במערכת המשפט בישראל, הכוללת מספר שינויים מרכזיים:
תוכנית הרפורמה של לוין מעוררת דיון ציבורי נרחב, עם תומכים הרואים בה חיזוק הדמוקרטיה והמשילות, ומתנגדים החוששים מפגיעה באיזון בין הרשויות ובזכויות האזרח.
*************************************************************
סיכום:
השתלשלות האירועים המסוקרים מוכיחים עד כמה מדינת ישראל חייבת חוקה אזרחית אשר תכונן ע"י אזרחיה בתהליך ציבורי של לימוד, העלאת הצעות, הידברות משותפת והסכמות רחבות. ולא ע"י הפוליטיקאים המנותקים מרחשי ורצונות הציבור הרחב.
אנחנו באזרחים כותבים חוקה הבנו כי יש בעיות במערכת המשפט.
לכן כתבנו את טיוטת "חוק יסוד השפיטה". ההצעות המופיעות בחוק נכתבו כבר בשנת 2019, הרבה לפני המהלכים של שר המשפטים הנוכחי יריב לוין.
ההצעות נוגעות בנושאים מהותיים ביותר. ביניהם בחירת שופטים, ביקורת שופטים, החזרת הצדק למשפט ועוד.
אנחנו באזרחים כותבים חוקה עמלים על יצירת התהליך בעזרת מערכת טכנולוגית-דיגיטלית פתוחה המאפשרת לאזרחים ליטול חלק בעשייה וגם על הכנת הצעת טיוטה של החוקה וחוקי היסוד אשר יהוו את המערכת החוקתית החדשה של המדינה.
|דרור ברקת – אזרחים כותבים חוקה
