האם אפשר לרתום את הטכנולוגיה כדי לגשר בין מחנות יריבים, לייצר הסכמות חברתיות ולחזק את הדמוקרטיה – או שמא היא רק מעמיקה את השסעים? בשנים האחרונות, הרשתות החברתיות – ובראשן פייסבוק (Facebook), אקס (X – לשעבר טוויטר), יוטיוב (YouTube) ואחרות – הפכו לזירת קרב פוליטית, כשהן מזינות קיטוב, קונפליקטים והפצת מידע שקרי. בטייוואן, מודל חדשני בשם vTaiwan מוכיח שאפשר גם אחרת: במקום להחריף מחלוקות, אפשר לעצב מרחב דיגיטלי שמתגמל הסכמות, מגשר בין קהילות ומוביל לשינוי מדיניות אמיתי. האם ישראל יכולה לאמץ את המודל הזה?
מחקרים עכשוויים מצביעים על כך שהרשתות החברתיות לא רק משקפות את הפילוג הפוליטי, אלא גם מעצימות אותו. האלגוריתמים של פייסבוק, אקס ויוטיוב נבנו במטרה למקסם שהייה של המשתמש באפליקציה (וחשיפה לפרסומות) ולכן למקסם מעורבות: לייקים, שיתופים ותגובות – אך בפועל, הם נוטים להציג למשתמשים בעיקר תכנים שמאשרים את עמדותיהם ומחברים אותם לאנשים החושבים כמוהם. התוצאה: “תאי הדהוד” (Echo Chambers) שמגבירים עמדות קיצוניות, מחלישים חשיפה לדעות מנוגדות ומעמיקים עוינות כלפי קבוצות אחרות.
לדוגמה, מחקר שפורסם ב-Nature בשנת 2023 ניתח את התנהגותם של מיליוני משתמשי פייסבוק בארה”ב ומצא כי רובם נחשפים בעיקר לתכנים התואמים את עמדותיהם הפוליטיות, ושההטייה באלגוריתם של פייסבוק משפיעה משמעותית על מה שהם רואים – גם אם לא בהכרח משנה את עמדותיהם בטווח הקצר. מחקר נוסף מצא כי השימוש ברשתות החברתיות אינו בהכרח הגורם המרכזי לקיטוב, אך הוא מהווה “מאיץ” משמעותי לתופעה, במיוחד כאשר האלגוריתמים מקדמים תכנים קיצוניים, פרובוקטיביים או שקריים.
השלכות הקיטוב ברשתות החברתיות אינן תיאורטיות בלבד: הן מתבטאות בירידה באמון הציבור במוסדות, בהקצנה של שיח ציבורי, באובדן אמונה בעובדות משותפות, ואף באירועים אלימים כמו ההסתערות על הקפיטול בארה”ב בינואר 2021. במילים אחרות, הרשתות החברתיות הפכו ממרחב דיגיטלי שמטרתו “לחבר את העולם” – למנועי קיטוב, פילוג וחוסר אמון.
אל מול מגמת הקיטוב הזו, פלטפורמת vTaiwan מציעה מודל טכנולוגי, חברתי ופוליטי אחר לחלוטין. הפלטפורמה, שהוקמה בטייוואן בשנת 2015 על ידי שותפות בין הממשלה לקהילת ההאקרים g0v, נועדה לייצר שיח ציבורי פתוח, רציונלי ומבוסס עובדות – כזה שמתגמל הסכמות, מחפש פשרות ומביא לשינוי אמיתי במדיניות.
ההבדל המהותי בין vTaiwan לרשתות החברתיות המסורתיות טמון באלגוריתם ובמבנה התהליך:
כפי שמסבירה אודרי טאנג, השרה הדיגיטלית של טייוואן:
“אנשים מבלים הרבה יותר זמן בלגלות את המשותף ביניהם, במקום להעמיק בחילוקי דעות. אם הופכים את ההסכמה לתהליך משחקי, חושפים נקודות חיבור שהיו חבויות.”
שלבי התהליך ב-vTaiwan:
שותפות אסטרטגית בין ממשלה לחברה האזרחית
vTaiwan נולדה מתוך שותפות אמיצה בין הממשלה לקהילת g0v, כאשר הממשלה מינתה “קציני השתתפות” בכל משרד והתחייבה למענה מהיר לשאלות הציבור. השותפות הזו בנתה אמון, יצרה מחויבות הדדית והפכה את הציבור לשותף אמיתי – לא רק “יועץ” סמלי.
שקיפות רדיקלית
כל שלב, מהצעות ועד יישום, מתועד ומונגש לציבור בפורמט פתוח. הציבור רואה מי משתתף, מה נאמר, ואיך התקבלו ההחלטות. שקיפות זו מגבירה את האמון ומעודדת מעורבות רחבה.
תהליך דליברטיבי מובנה
הפלטפורמה משלבת בין דיון דיגיטלי, מפגשים פיזיים, שידורים חיים וכלים טכנולוגיים מתקדמים. כך היא מרחיבה את מעגל המשתתפים, מחברת בין קהילות שונות ומייצרת שיח עמוק ומורכב.
אלגוריתם שמתגמל הסכמות
Pol.is אינו מתמקד ברוב מול מיעוט, אלא בזיהוי נקודות חיבור בין קבוצות דעות שונות. המשתתפים מקבלים תמריץ להציע פשרות, ולא להקצין עמדות – בניגוד למנגנונים של פייסבוק ואחרות.
השפעה אמיתית על מדיניות
המלצות הציבור לא נשארות בגדר “דוח יפה”. הממשלה מחויבת לבחון אותן, ובמקרים רבים – ליישם. כך נוצר מעגל של אמון: הציבור רואה השפעה, משתתף יותר, והממשלה מרוויחה לגיטימציה.
גיוון קולות והנגשה
הפלטפורמה דואגת להביא לשולחן גם אוכלוסיות שלא תמיד נשמעות – נהגי מוניות, יזמים, אזרחים מהפריפריה. כל קול נשמע, וההחלטות משקפות את המורכבות החברתית.
מאז קום המדינה, ישראל לא הצליחה לכונן חוקה מוסכמת, למרות הציווי הברור במגילת העצמאות והניסיונות ההיסטוריים (כמו “פשרת הררי”). העדר חוקה מוסכמת יצר ואקום נורמטיבי, חוסר בהירות משפטית ומוקדי מחלוקת מתמשכים בחברה הישראלית.
ישראל מתמודדת עם אתגרים דומים: פיצול חברתי, קיטוב פוליטי, חשדנות כלפי מוסדות, ורצון גובר של הציבור להיות שותף אמיתי בהחלטות. האם אפשר ליישם כאן את עקרונות vTaiwan? התשובה מורכבת – אך אפשרית.
אתגרים בדרך:
יוזמות כמו “ממשל זמין“, “שיתוף ציבור” בעיריית תל אביב, “אתר ההתייעצות” של עיריית חיפה הראו שהפוטנציאל קיים – אך ללא תהליך דליברטיבי, שקיפות ומחויבות ליישום, הציבור נשאר מאוכזב.
היוזמה של “אזרחים כותבים חוקה” מבקשת להתמודד עם הכישלון הזה בדרך חדשה: לא מלמעלה למטה, אלא מהציבור – תוך שיתוף רחב, דיון פתוח וחיפוש אחר הסכמה רחבה בהתאם לעקרונות שהוצגו.
התנועה פועלת במודל דמוקרטי המאפשר לכל אזרח להשתתף, להציע רעיונות, להעיר הערות ולהשפיע על הנוסח הסופי של החוקה. באתר decide.huka.co.il מוצגות הצעות שגובשו בצוותי דיון פתוחים, וכל אחת מהן עוברת שלבי דיון, שיפור, תגובות והצבעות ציבוריות. הצעות שזכו לתמיכה רחבה עולות לדיונים מקצועיים, ואם יאושרו – ייכללו בנוסח החוקה המוצע. כך נבנה תהליך שמבוסס על הסכמה רחבה, שקיפות ושיתוף אמיתי.
תהליך כתיבת חוקה בשיתוף הציבור מגביר את תחושת השותפות, האחריות והלגיטימציה של המסמך הסופי. כאשר אזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית, הדתית והחברתית משתתפים בדיון, התוצאה משקפת טוב יותר את הערכים, הצרכים והזהות של החברה הישראלית. זהו מענה ישיר לחשש מפני חוקה “כפויה” או לא מייצגת.
הפלטפורמה הדיגיטלית של התנועה מאפשרת לכל אזרח לעקוב אחרי כל שלב, לראות את ההצעות, להציע תיקונים ולהשתתף בהצבעות. כל התהליך מתועד, פתוח ונגיש – מה שמבטיח שקיפות מלאה ומפחית חשדנות. בנוסף, המודל מעודד גיוון דעות ומאפשר גם למיעוטים וקבוצות שוליים להשמיע קול.
בתקופה של משבר אמון במוסדות, תהליך כזה יחזק את הדמוקרטיה הישראלית ויאפשר לאזרחים להיות שותפים אמיתיים בעיצוב עתיד המדינה. כתיבת חוקה בשיתוף ציבור תתרום לגיבוש זהות משותפת, מייצרת הסכמות בסיסיות ומציבה תשתית חוקתית יציבה לדורות הבאים.
vTaiwan מוכיחה שאפשר אחרת. בעידן של אי-אמון, קיטוב ומשברים, שילוב בין טכנולוגיה, שקיפות, שיתוף ציבורי והתחייבות ממשלתית – הוא המפתח לדמוקרטיה חזקה, גמישה ומותאמת למאה ה-21. בישראל, זה דורש השקעה, שינוי תרבותי ושיתוף פעולה אמיתי – אבל התועלת ברורה: חיזוק האמון, גישור על פערים, והפיכת האזרחים לשותפים אמיתיים בעיצוב העתיד.
[1] Social Media and Surveillance Capitalism: Facebook, Political Polarization, Orwellian Dystopia, and American Democracy https://www.athensjournals.gr/social/2024-11-3-1-Sahu.pdf
[2] Like-minded sources on Facebook are prevalent but not polarizing https://www.nature.com/articles/s41586-023-06297-w
[3] New study shows just how Facebook’s algorithm shapes politics – NPR https://www.npr.org/2023/07/27/1190383104/new-study-shows-just-how-facebooks-algorithm-shapes-conservative-and-liberal-bub
[4] Taiwan’s Crowdsourced Democracy Shows Us How to Fix Social … https://wearenotdivided.reasonstobecheerful.world/taiwan-g0v-hackers-technology-digital-democracy/
[5] How a social network could save democracy from deadlock – BBC https://www.bbc.com/news/technology-50127713
[6] Social Media and Perceived Political Polarization: Role of Perceived Platform Affordances, Participation in Uncivil Political Discussion, and Perceived Others’ Engagement https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/20563051241228595
[7] How Social Media Intensifies U.S. Political Polarization – And What … https://bhr.stern.nyu.edu/publication/fueling-the-fire-how-social-media-intensifies-u-s-political-polarization-and-what-can-be-done-about-it/
[8] How tech platforms fuel U.S. political polarization and what … https://www.brookings.edu/articles/how-tech-platforms-fuel-u-s-political-polarization-and-what-government-can-do-about-it/
[9] Social media and Political polarization http://www.dbpia.co.kr/Journal/ArticleDetail/NODE11800419
[10] Deep dive into Meta’s algorithms shows that America’s political … https://apnews.com/article/facebook-instagram-polarization-misinformation-social-media-f0628066301356d70ad2eda2551ed260
[11] The Manifestation of Affective Polarization on Social Media: A Cross-Platform Supervised Machine Learning Approach https://ojs.aaai.org/index.php/ICWSM/article/view/31380
[12] Polarization and Misinformation: Anticipating Early Signs of Potential Fake News on Social Media https://ieeexplore.ieee.org/document/10786625/
[13] Decoding Political Polarization in Social Media Interactions https://arxiv.org/abs/2407.03773
[14] The Kids Are Online: Teen Social Media Use, Civic Engagement, and Affective Polarization https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/20563051231186364
[15] Unleashing the Beast: Exploring Incivility and Intolerance in Facebook Comments Under Populist and Non-populist Politicians’ Social Media Posts About Migration https://www.degruyter.com/document/doi/10.1515/humaff-2023-0046/html
[16] Inside Facebook’s semiosphere. How social media influence digital hate and fuel cyber-polarization https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/10350330.2022.2157171
[17] Social media and affective polarization: does Facebook news use fuel political in- and out-group affect in a multi-party context? https://link.springer.com/10.1057/s41269-023-00324-4
[18] A Surprising Discovery About Facebook’s Role in Driving Polarization https://www.gsb.stanford.edu/insights/surprising-discovery-about-facebooks-role-driving-polarization
[19] Influence of Facebook algorithms on political polarization tested https://www.nature.com/articles/d41586-023-02325-x
[20] How the polarizing effect of social media is speeding up – NPR https://www.npr.org/2022/09/09/1121295499/facebook-twitter-youtube-instagram-tiktok-social-media
[21] שיתוף הציבור בשלטון המקומי, הניסיון המעשי ולקחיו, מחקר מדיניות 110, המכון הישראלי לדמוקרטיה, דצמבר 2015
https://www.idi.org.il/media/3939/public-participation-in-local-government.pdf
רק בשותפות עם הקהילה נוכל להמשיך להניע את הפעילות ולממש את המטרות, כל סיוע יתקבל בברכה.
רק בשותפות עם הקהילה נוכל להמשיך להניע את הפעילות ולממש את המטרות, כל סיוע יתקבל בברכה.
מידע כללי
ארועים קרובים
מידע כללי
[fb_event_widget page_url=”https://www.facebook.com/direct.democracy.journey/” width=”340″ height=”500″ hide_cover=”false” hide_cta=”true” small_header=”true”]