שלבי התהליך של אספת אזרחים

1. בחירת המשתתפים

השלב הראשון הוא גיוס קבוצה מגוונת של אזרחים המייצגת את כלל החברה. המשתתפים נבחרים לרוב בשיטה של דגימה רנדומלית, תוך הבטחת ייצוג של מאפיינים כמו גיל, מגדר, רקע אתני, והשקפות פוליטיות.

2. לימוד הנושא

בתחילת התהליך, המשתתפים לומדים את הנושא הנידון דרך הרצאות, מידע כתוב ועבודה בקבוצות למידה. המידע מסופק על ידי מומחים וחוקרים, ונועד להבטיח שהמשתתפים יכירו ויבינו את כל ההיבטים העובדתיים והרלוונטיים של הנושא.

3. שמיעת עמדות ושיקולים של בעלי עניין
בשלב זה, המשתתפים נחשפים לעמדות שונות המובאות על ידי נציגי קבוצות אינטרס שונות, בעלי עניין ונציגי ציבור. עמדות, בניגוד למידע שמבוסס על עובדות אוביקטיביות, נשענות על ערכים ושיקולים. המטרה של שלב זה היא להבטיח שישמעו מגוון קולות ודעות, וכי המשתתפים יוכלו לשקול שיקולים רחבים לפני גיבוש מסקנותיהם.

4. דיון והחלפת דעות
בשלב זה, האזרחים דנים בנושא בצורה מובנית ומבוססת על עקרונות של דמוקרטיה דליברטיבית. הדיון מתקיים בקבוצות קטנות וגדולות, ומונחה על ידי מנחים מקצועיים המוודאים ששיח הוגן ומכבד מתנהל בין כל המשתתפים.

שיטות דיון דליברטיביות:

• דיון מונחה (Facilitated Discussion)
  בשיטה זו, מנחה מקצועי מוביל את השיחה, מקפיד על שוויון בין המשתתפים, ומוודא שכל קול נשמע. המנחה מסייע ביצירת אווירה בטוחה ומכילה, ומכוון את הדיון לשאלות מהותיות.
• שולחנות עגולים (Roundtable Discussions)
  בשיטה זו, המשתתפים מחולקים לקבוצות קטנות, שבהן כל אחד יכול לבטא את דעתו ולשמוע דעות אחרות. כל קבוצה מסכמת את מסקנותיה, והתובנות מועברות לדיון רחב יותר.
• שיטת דלפי (Delphi Method)
  שיטה זו כוללת סדרת סבבים של דיון אנונימי ושיתוף משוב. המשתתפים מקבלים מידע ומביעים דעות באופן אנונימי, מה שמפחית לחצים חברתיים ומוביל לגיבוש המלצות מבוססות יותר.
• סימולציות ותרחישים
  דרך נוספת לדון בנושאים מורכבים היא שימוש בסימולציות, שבהן המשתתפים מתנסים בהליכי קבלת החלטות המדמים מציאות. גישה זו מסייעת להבנת ההשלכות של החלטות שונות.
• הצבעות מדורגות (Ranked Voting)
  כאשר נדרשת הכרעה בין חלופות שונות, ניתן להשתמש בהצבעות מדורגות, שבהן המשתתפים מדרגים את ההעדפות שלהם לפי סדר חשיבות. שיטה זו מאפשרת בחירה המשקפת את ההעדפות של כלל הקבוצה.