מאת עמוס כהן
מרבית אזרחי מדינת ישראל תומכים בקיום משאלי עם (על פי סקר שבוצע ע”י חברת iPanel), אך בפועל הדבר לא קורה. הפוליטיקאים ממרבית המפלגות חוששים לתת לציבור המצביעים את הזכות הבסיסית ביותר שמגיעה להם – לקחת חלק בתהליך קבלת החלטות. השיטה הקיימת בה לאזרחים יש זכות לבחור את נציגיהם לכנסת בלבד מוצאת חן בעיני הפוליטיקאים, היא שומרת את הכוח בידם.
גם כאשר אמון הציבור בפוליטיקאים בשפל – לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024, פחות מ-15% מהאזרחים נותנים אמון במפלגות – אין מנגנון אפקטיבי שבאמצעותו הציבור יכול להשפיע ישירות על החלטות מכריעות.
במשך השנים, התקבלו בישראל החלטות גורליות בניגוד לעמדת חלקים נרחבים מהציבור:
כמו כן, יש החלטות שאינן מתקבלות למרות תמיכה ציבורית רחבה:
השפעת הציבור על קבלת ההחלטות באמצעות הפגנות, עצומות ופוסטים ברשתות החברתיות שואפת לאפס, היא מספקת למפגינים, לחותמים ולכותבי הפוסטים סיפוק והרגשה שעשו או לפחות ניסו לעשות משהו לקידום עמדתם אבל את חברי הקואליציה מעניינים עניינים אחרים לגמרי, הנושא החשוב להם ביותר הוא שמירה על השלטון בידם והם עושים מאמצים רבים להיבחר פעם נוספת ולקבל תפקידים משמעותיים בממשלה, בכנסת וג’ובים אחרים במגזר הציבורי.
ישנן דוגמאות רבות נוספות להחלטות שמרבית הציבור מתנגד להן כמו – הגדלת מספר השרים בממשלה, מניעת תחבורה ציבורית בשבת באזורים חילוניים, חובה להינשא ולהתגרש בנישואים דתיים, חוק המרכולים, והעברות כספים לקבוצות לחץ.
ולמה בעצם לא לתת לציבור שהוא הוא הריבון במדינה לכפות את רצונו על הפוליטיקאים? אם משווים את הפוליטיקה למגזר העסקי, גם במגזר העסקי הריבון, קרי בעלי המניות בוחרים בהנהלה שתקדם את האינטרסים שלהם. אבל בעלי המניות שומרים לעצמם את הזכות לכפות את רצונם על המנהלים והדירקטורים אם אלה פועלים בניגוד לדעתם. מדוע לאזרחי המדינה לא נשמרת הזכות לכפות את רצונם על הנבחרים?
למבקרים את משאלי העם יש שלל תירוצים להצדקת השיטה הקיימת ומניעת קיום משאלי עם. הרב המוחלט של הטיעונים מופרך מיסודו. במרבית מדינות העולם מתקיימים משאלי עם, כולל מדינות ארה”ב. מבלי להיכנס לטיעוני המתנגדים ראוי לציין שבעולם נצבר ניסיון רב איך צריך לנהל משאלי עם בצורה נכונה, אבל מתנגדי משאלי העם לא מעוניינים ללמוד מניסיונם של אחרים, הם מעדיפים לשמור על השיטה הקיימת ועל כוחם.
רק בנושא אחד הסכימו הפוליטיקאים שיש צורך לקיים משאל עם – על החלטה לוותר על שטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל. החריג בא להקשות על כל ממשלה שתרצה להגיע להסדר שלום תמורת שטחים עם העולם הערבי.
עם זאת, הפוטנציאל של משאלי עם גדול הרבה יותר. הוא יכול לשמש לאישור החלטות קריטיות אחרות: רפורמות כלכליות, מדיניות דת ומדינה, ואישור חוקי יסוד.
בישראל חוקי היסוד נחקקו לאורך השנים ברוב רגיל של חברי הכנסת, ללא דרישה לאישור מיוחד מהציבור או רוב מיוחד בפרלמנט. מצב זה יצר בעייתיות עמוקה:
אם משאלי עם יאומצו כאמצעי לאישור חוקי יסוד – כל חוק יסוד יחייב אישור עממי – ישראל תזכה סוף סוף בחוקה מחייבת, מוסכמת, ולגיטימית.
משאלי עם ישפרו את הדמוקרטיה הישראלית, מדוע?
מי יפסיד ממשאלי עם? מפלגות קטנות שניצלו את כוחן הפוליטי לחקיקה שמרבית הציבור מתנגד לה. גם ראשי המפלגות שיפסידו מכוחם. אבל כל אלה לא מצדיקים את קיומה של הדמוקרטיה הכושלת שלא מייצגת את רצון הציבור.
משאלי עם אינם איום על הדמוקרטיה – הם חיזוק שלה. הם הדרך להשיב לעם את הריבונות המגיעה לו, להבטיח שמוסדות השלטון יפעלו על פי רצון האזרחים, ולבסס סוף סוף חוקה אמיתית ומוסכמת בישראל.
רק בשותפות עם הקהילה נוכל להמשיך להניע את הפעילות ולממש את המטרות, כל סיוע יתקבל בברכה.
רק בשותפות עם הקהילה נוכל להמשיך להניע את הפעילות ולממש את המטרות, כל סיוע יתקבל בברכה.
מידע כללי
ארועים קרובים
מידע כללי
[fb_event_widget page_url=”https://www.facebook.com/direct.democracy.journey/” width=”340″ height=”500″ hide_cover=”false” hide_cta=”true” small_header=”true”]