הצעד הראשון הוא שארגונים רבים המעוניינים שתכונן חוקה ראויה לישראל יתאחדו בקואליציה. ישנם עשרות ארגונים כאלה, שכמה מהם נפגשו מספר פעמים בנושא זה בשנתיים האחרונות. כשמונה עד עשרה מהם – המשתרעים על פני הקשת הפוליטית – מבקשים באופן פעיל להציע תהליך או טיוטת חוקה. אלה כוללים את התנועה לאיכות השלטון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, המכון למדיניות העם היהודי, פורום קהלת ואזרחים כותבים חוקה.

לאף אחד מהארגונים אין בפני עצמו את התשובה המושלמת או את האמצעים והמשאבים להביא לידי כינון חוקה. עם קצת רצון טוב וגמישות, אך מבלי לוותר על עקרונות מרכזיים, הארגונים – יחד – יכולים להוביל תהליך להגשמתה. עליהם להדגיש את המשותף לכולם ולמצוא היכן הם יכולים לשתף פעולה. (למעשה, יש מכנה משותף רחב ביניהם.) פעולתם הראשונה צריכה להיות להביע במשותף ובפומבי את הצורך הדחוף בחוקה ואת מחויבותם לעבוד יחד כדי להשיגה.

שלב שני יהיה פניה של הארגונים לציבור, לארגונים אחרים, למובילי דעה ולמקבלי החלטות. באמצעות מדיה חברתית ודפוס, ראיונות, מאמרי דעה וכלים אחרים. עליהם להעלות את המודעות לחשיבות של קיום חוקה ולחנך על היתרונות הפוטנציאליים של חוקה עבור כל מגזר. לבסוף, עליהם לגייס את הציבור לפעולה פוליטית למען חוקה.

שלב שלישי הוא שהארגונים והאזרחים יערבו את המפלגות הפוליטיות לפני הבחירות הבאות. המטרה תהיה להשיג את התחייבותן של כמה שיותר מפלגות לקריאה לתהליך כינון חוקה במצע הקמפיין שלהם. באופן אידיאלי, כל המפלגות יצטרפו. למרות שזה לא מציאותי, זה לא חובה. גם אם רק מעט מפלגות יעשו זאת, במהלך קמפיין הבחירות הבא, הארגונים והאזרחים המגויסים יפעלו כדי להפוך את החוקה לנושא מרכזי בבחירות. הם יעודדו אנשים להצביע רק למפלגות שהתחייבו לחוקה.

שלב רביעי מגיע לאחר הבחירות. והוא להמשיך את הלחץ הציבורי כדי לגרום למפלגות המבקשות להיות בקואליציה לעמוד בהבטחות קמפיין הבחירות שלהן ולדרוש שתהליך כינון חוקה ריאלי ייכלל בהסכם הקואליציוני יחד עם המשאבים הדרושים ליישום תהליך כזה.

הצעד הבא יהיה חקיקת חוק על ידי הכנסת המפרט תהליך לניסוח החוקה. באופן אידיאלי, התהליך יכלול הקמת אסיפה מכוננת על מנת להפריד פעילות היסטורית חשובה זו מהפוליטיקה היומיומית. התהליך צריך לכלול קלט מהציבור, כולל אזרחים ומומחים חוקתיים. כאן, בתהליך הניסוח, הארגונים השונים יכולים לעסוק בקידום נקודות המבט הייחודיות שלהם לגבי מה החוקה צריכה לכלול. (אני, למשל, הייתי רוצה לראות בחירות אישיות מאזורי בחירה לכנסת).

לבסוף, הטיוטה תוגש לכנסת להחלטה האם להגיש אותה למשאל עם ציבורי. אחרי הכל, חוקה אינה מתנה שניתנת על ידי השלטון לעם, אלא ביטוי של העם לאופן שבו הוא רוצה להתנהל.

בשנת 1787, קבוצת אנשים חכמים הבינה שארצות הברית מתפרקת. כללי המשחק שנקבעו לאחר מלחמת העצמאות לא פעלו. אנשים אלה ראו שתיקון חוקים קיימים לא יספיק, אלא שנדרש שינוי מהותי. לכן, הם החליטו ליצור חוקה חדשה לחלוטין שתכלול מערכת ממשל חדשנית. למרות שכולם היו גברים לבנים, הם החזיקו בתפיסות עולם שונות מאוד ובאינטרסים כלכליים ופוליטיים מגוונים. ובכל זאת, הם ראו שיש יותר מן המשותף מאשר מן המפריד ביניהם. בסופו של דבר, המסמך שהם יצרו – שלעתים קרובות נקרא “צרור פשרות” – לאחר שאושר על ידי העם, ביסס את השלטון בארצות הברית במשך כמעט 250 שנה עם תיקונים ספורים בלבד.

היכן החכמים והחכמות אשר בינינו שירימו עכשיו את ראשם ויאמרו, “מספיק!”? מתי אנשים יכירו בכך שאנחנו בדרך למקום רע מאוד ושעלינו לפעול עכשיו? 77 שנים של תירוצים ש”עכשיו זה לא הזמן לתהליך חוקתי” נגמרו. מספיק עם הפוליטיקה הקטנונית. הגיע הזמן למנהיגות ומדינאות אמיתית. הארגונים שרואים את הצורך בחוקה צריכים למצוא דרך להתאחד עכשיו ולהתחיל לגרום לדברים לקרות.

|על כותב המאמר

דר’ דוד ראב בעל דוקטורט בהיסטוריה יהודית.

במשך למעלה מעשרים שנה הוא משתתף באופן פעיל ביוזמות מרובות לכינון חוקה לישראל.