חוויות מהשתתפות בסדנה על חוקה ומשאל עם

מאת מיכל אזולאי

רקע כללי

ב-21.5.2025 השתתפתי בסדנה חוויתית בנושא חוקה ומשאלי עם כחלק מניסיון לשיתוף פעולה בין “אזרחים כותבים חוקה” לבין “מדרשת אדם“, בהמשך ליוזמה של חברינו עמוס כהן ויעל שחם גפני.

“מדרשת אדם” הינה עמותה ותיקה ומובילה לחינוך לדמוקרטיה ולשלום. העמותה הוקמה ב-1987 כתגובה להרצחו של אמיל גרינצוויג פעיל בתנועת “שלום עכשיו” אשר נירצח מרימון רסס שהושלך לעברו על ידי יונה אברושמי, פעיל ימין, במהלך צעדת מחאה של תנועת “שלום עכשיו” ב-10 לפברואר 1983.
(צעדת המחאה של תנועת “שלום עכשיו” שחרטה על דיגלה דו קיום וחינוך לסובלנות בין יהודים וערבים יצאה לדרכה מכיכר ציון בירושלים למשרד ראש הממשלה דאז מנחם בגין , בדרישה לפיטוריו בגין טבח “סברה ושתילה”. בצעדה זו , נפצעו 9 פעילים נוספים של “שלום עכשיו”.)

לסדנה הנ”ל נירשמו 15 חברים, מתוכם הגיעו 11 משתתפים.

הרכב המשתתפים היה מגוון.

מנחת הקבוצה מטעם “מדרשת אדם” הייתה : אוקי מרושק.

הסדנה התקיימה במתנ”ס בהרצליה.

משך הסדנה היה 3.5 שעות, כולל הפסקה, וכיבוד קל.

הצגת כללי המשחק

פתחנו את הפעילות במשחק משותף.

על הרצפה הונחו 23 קלפים גדולים וצבעוניים בפרישה של מלבן (ראו צילום למטה). על כל קלף היה מספר. המספרים היו עוקבים מ-1 עד 23.

 

על חלק מהקלפים היו כוכבים, אך לא על כל הקלפים.
על הקלפים עם הכוכבים הונחו חטיפי שוקולד.
מי שהגיע תוך כדי משחק לקלפים עם הכוכבים יכול היה לקחת את חטיף השוקולד לעצמו, וגם לחוקק כל חוק של המשחק שיעלה בדעתו ואשר יחול על כל יתר המשתתפים במשחק.

על קלף מספר 23 הונחו 2 חפיסות שוקולד גדולות.
מטרת המשחק הסופית הוכרזה כזכייה ב-2 חפיסות השוקולד הגדולות על ידי כל צעד שיוביל לקלף מספר 23.

כל משתתף קיבל קרטון מנויילן עם מספר אישי. את המספר האישי הניח המשתתף על הקלף עם אותו המספר. למשל, אם קיבלתי את המספר 10, הרי שהנחתי את המספר 10 על גבי קלף מספר 10 כנקודת הפתיחה שלי.

למשחק היה אביזר נוסף של קוביית מזל (ירוקה או אדומה) אותה צריך היה להטיל על הרצפה כדי לקבל ניקוד מ – 1- 6.
(קוביה זו הוחלפה פעמיים במהלך המשחק מירוקה לאדומה ומאדומה לירוקה, מתוך אמונה של המשתתפים כי “יש קוביה שיש בה הטייה”).

לאחר חלוקה לזוגות, כל זוג בתורו הטיל את הקוביה ובהתאם למספר הרנדומלי שקיבל, התקדם מנקודת הפתיחה שלו אל עבר הקלפים הבאים. לדוגמא, אם עלה המספר 6 בקוביה, אזי התקדמתי ממספר 10 שהוא נקודת הפתיחה שלי למספר 16 שם הנחתי את המספר האישי עד לתור הבא.

מהלך הסדנה

המשתתפים במשחק התקדמו בקצב הניקוד של הקוביה. היו מי שהיו מרוכזים בתחרות בדרך לניצחון ולקבלת השוקולד, והיו מי שהיו פחות תחרותיים.

החוקים שהועלו תוך כדי המשחק על ידי מי שהגיע ל”קלף עם כוכבים “-

  • לקפוץ על רגל אחת בכל פעם שמגיעים לקלף זוגי
  • לסגת 6 שלבים בכל פעם שמגיעים לקלף זוגי
  • ניסיון לחוקק חוק לביטול נסיגה של 6 שלבים
  • רק הגברים זכותם לשחק
  • רק הנשים זכותן לשחק
  • ניסיון לביטול שני החוקים הנ”ל לצורך שוויון בזכות לשחק

בשלב הזה עלתה הדילמה האם במקרה שיש שני חוקים סותרים : כגון רק גברים משחקים לעומת רק נשים משחקות, כיצד פועלים? האם החוק החדש מבטל אוטומטית את קודמו? האם הוא רק מבטל או שתוכן החוק החדש יחול מעכשיו והלאה? ובנוסף, עלתה השאלה בנוגע לשלילת חוקיותם של חוקים מסוימים, האם אפשר לטעון כי אי אפשר לשלול זכויות בסיסיות באופן גורף מנשים או מגברים רק על רקע מיגדר? האם יש חוקים שאינם חוקיים?

בעקבות הדילמה הזו עלתה גם השאלה ביחס לכיצד מחוקקים חוקים, כיצד קובעים את כללי החקיקה, מי קובע אותם, וכיצד מגיעים להכרעה.
האם הרוב קובע? מה קורה במצבים בו הרוב קובע אמנם אך מתוך אינטרסים שאינם מטיבים עם המיעוט ובכך מקפח אותו?
בדיון לגבי הכרעת הרוב עלתה השאלה לגבי הצבעה, משאל עם, או חוות דעת של מומחים חיצוניים. לעניין זה דנו באפשרות לשוחח ולשכנע זה את זה, אם כי כאן עלתה שאלת האמון ההדדי.
לדוגמא, אם אנסה לשכנע משתתף בכך שאינני יכולה לעשות משהו שהוחלט עליו בחוק (להתכופף למשל) , האם אהיה פטורה מהפעילות הזו באופן גורף ? האם הצהרתי הכנה מספיקה, או שיש צורך במישהו חיצוני (רופא ?) שיעיד לטובתי ?

לאחר ובמהלך העלאת הדילמות השונות באשר לתהליך החקיקה עצמו, הועלו חוקים נוספים –

זמן המשחק מוגבל ל 10 דקות נוספות בלבד
מי שמגיע הכי קרוב לקלף 23 (ולאו דווקא לקלף עצמו ) בתוך 10 הדקות לסיום המשחק, זוכה בחפיסות השוקולד.

לאור החוקים הנ”ל, הסתיים המשחק בהכרעה קצרה ובתוך 10 דקות הוכרז זוג מנצח. הזוג המנצח שיתף את השוקולד עם כל המשתתפים.

דיון מסכם

לאחר הפסקה התכנסנו לדיון מסכם – ומשוב על התנהלות המשחק.

  1. היו משתתפים שהיו קיצרי רוח לתהליך , איבדו סבלנות, ביקשו לקצר את המשחק, והתקשו עם אלמנט העמימות של המשחק . על אף זאת, רוב המשתתפים גילו עניין מתמשך וסבלנות לתהליך הלא פשוט של הגדרת כללים וחוקים למשחק עצמו תוך “היתקלות” בדילמות מרובות שמצריכות פתרון מיידי.
  2. עלתה השאלה ביחס לאלמנט ה”מזל” במשחק , דהיינו, לא כולם זכו להגיע לקלף עם כוכבים ולחוקק חוקים, ולא כולם קיבלו שוקולד בתחנות המשחק השונות, והדבר היה תלוי ב”מזל”. לאור זאת עלתה השאלה כיצד אפשר היה לתכנן משחק שוויוני יותר, עם חלוקת הזדמנויות הגונה ושוויונית שאינה תלויה בהכרח במזל. השאלה הזו נשארה ללא מענה והתקשנו לנסח משחק חדש, ובמקום זאת סטינו לשיחות כלליות על המצב במדינה, פוליטיקה וכד’, והשוונו את המשחק להעדר השוויוניות גם במצב החקיקתי המציאותי הקיים במדינה.
  3. המשחק התאפיין מלכתחילה בחקיקת חוקים עם אינטרסים צרים (הרצון האינדיבידואלי של כל זוג לנצח ולקבל שוקולד) , לעומת העדר ניסיון של המשתתפים לחוקק חוקים לטובת הכלל , דהיינו, חוקים שיאפשרו לכולם להינות מהשוקולד באופן שיתופי. היות שלא היה מחסור במשאבים – כלומר היה הרבה שוקולד במשחק, אפשר היה להניח מלכתחילה כי שיתוף פעולה יביא לכך ש”כולם יהיו מרוצים ושבעים”. אפשרות זו לא ניבחנה כאופציה במהלך המשחק ודנו בשאלה מדוע ישנה נטייה להעדיף אינטרסים צרים אל מול טובת הכלל?
  4. רוב המשתתפים סברו כי כדאי היה שהמשחק בו שיחקנו יהווה שלב 1 בסדנה ויהווה רק שלב של פתיחה וחיבור לעיסוק בנושא חקיקה אזרחית ומשאלי עם והמורכבויות שלו.
    רוב המשתתפים סברו כי כדאי להמשיך בסדנה כזו לשלבים נוספים בהם ניתן לשחק שוב באותו משחק תוך אימוץ כללים חדשים, או במשחק אחר , תוך כדי המשך חשיבה ופיתוח מתודולוגיה לחקיקה והעמקה בהבנה של מושגים (חלק מהמשתתפים שאלו :”מה זו דמוקרטיה ישירה ?” והיו שאלות לגבי מושגים נוספים שאנו באכ”ח משתמשים בהם באופן תכוף).
  5. מנחת הקבוצה הגיבה לעניין משתתף שאיחר איחור ניכר, הצטרף בעת שהמשחק כבר התנהל, וסירב לקחת חלק במשחק עצמו. המנחה תהתה על הסמכות שהענקנו לו להחליט אם הוא משתתף או לא. שאלה זו לא נדונה מספיק לעומק.

התרשמות אישית

האווירה הכללית הייתה אווירה של הנאה ושעשוע. כל המשתתפים היו עירניים והביעו את דעתם באופן ספונטני ובהתלהבות. אין ספק בעיני כי משחק השלכתי מהווה טריגר לחשיבה פעילה מתוך מעורבות ועניין אישי בניגוד לשיעורים והרצאות בהם המשתתף הוא פאסיבי.

המודל ניראה כמודל טוב של למידה מתוך תהליך שתחילתו עמימות ובהדרגה התבהרות של תכנים ומושגים מתוך התבוננות והבנה עצמית.

על אף הזמן הקצר (3.5 שעות בלבד) עלו דילמות רבות וחשובות שכללו :
צדק חלוקתי, שיתוף במשאבים, תחרות מול שיתוף פעולה, הסתמכות על המזל לעומת תיכנון שוויוני, תהליכי קבלת החלטות, הצבעות, משאלי עם, יתרונות החלטות הרוב אל מול סיכונים של קיפוח המיעוט, דילמות בתהליכי חקיקה, הצורך בהחלטה ראשונית על תהליכי חקיקה בטרם יוצאים לחוקק, דרכים שונות לקבלת הכרעה, שאלת האמון ההדדי באמנה החברתית, חקיקה עם אינטרסים צרים לעומת חקיקה לטובת הכלל, הסמכות להחליט, דליברציה, התחשבות במוגבלויות ועוד ועוד.

בסיכומו של דבר הייתה תמימות דעים כי כדאי להעביר סדנאות כאלו במספר שלבים של שלב פתיחה ואז שלבי העמקה נוספים .

בפן האישי חוויתי לצד הנאה מעבודה קבוצתית חוויתית ומלאת הומור, ואתגר אינטלקטואלי לפתרון בעיות גם תובנה עד כמה קשה עבודת החקיקה . המשחק איפשר חיבור לכשלים אפשריים בכל שיטת מימשל ואיתגר חיפוש אלטרנטיביות לניהול אזרחי באופן יצירתי.

ניראה כי ניתן ואפשר ואף מומלץ לשקול המשך שיתוף פעולה עם “מדרשת אדם” וניהול סדנאות כאלו בקרב אוכלוסיות שבהן “אזרחים כותבים חוקה ” ירצו להניע חשיבה על דמוקרטיה ישירה, הן בקרב ילדים ונוער, והן בקרב מבוגרים.