מאת מיכל אזולאי
ב-21.5.2025 השתתפתי בסדנה חוויתית בנושא חוקה ומשאלי עם כחלק מניסיון לשיתוף פעולה בין “אזרחים כותבים חוקה” לבין “מדרשת אדם“, בהמשך ליוזמה של חברינו עמוס כהן ויעל שחם גפני.
“מדרשת אדם” הינה עמותה ותיקה ומובילה לחינוך לדמוקרטיה ולשלום. העמותה הוקמה ב-1987 כתגובה להרצחו של אמיל גרינצוויג פעיל בתנועת “שלום עכשיו” אשר נירצח מרימון רסס שהושלך לעברו על ידי יונה אברושמי, פעיל ימין, במהלך צעדת מחאה של תנועת “שלום עכשיו” ב-10 לפברואר 1983.
(צעדת המחאה של תנועת “שלום עכשיו” שחרטה על דיגלה דו קיום וחינוך לסובלנות בין יהודים וערבים יצאה לדרכה מכיכר ציון בירושלים למשרד ראש הממשלה דאז מנחם בגין , בדרישה לפיטוריו בגין טבח “סברה ושתילה”. בצעדה זו , נפצעו 9 פעילים נוספים של “שלום עכשיו”.)
לסדנה הנ”ל נירשמו 15 חברים, מתוכם הגיעו 11 משתתפים.
הרכב המשתתפים היה מגוון.
מנחת הקבוצה מטעם “מדרשת אדם” הייתה : אוקי מרושק.
הסדנה התקיימה במתנ”ס בהרצליה.
משך הסדנה היה 3.5 שעות, כולל הפסקה, וכיבוד קל.
פתחנו את הפעילות במשחק משותף.
על הרצפה הונחו 23 קלפים גדולים וצבעוניים בפרישה של מלבן (ראו צילום למטה). על כל קלף היה מספר. המספרים היו עוקבים מ-1 עד 23.
על חלק מהקלפים היו כוכבים, אך לא על כל הקלפים.
על הקלפים עם הכוכבים הונחו חטיפי שוקולד.
מי שהגיע תוך כדי משחק לקלפים עם הכוכבים יכול היה לקחת את חטיף השוקולד לעצמו, וגם לחוקק כל חוק של המשחק שיעלה בדעתו ואשר יחול על כל יתר המשתתפים במשחק.
על קלף מספר 23 הונחו 2 חפיסות שוקולד גדולות.
מטרת המשחק הסופית הוכרזה כזכייה ב-2 חפיסות השוקולד הגדולות על ידי כל צעד שיוביל לקלף מספר 23.
כל משתתף קיבל קרטון מנויילן עם מספר אישי. את המספר האישי הניח המשתתף על הקלף עם אותו המספר. למשל, אם קיבלתי את המספר 10, הרי שהנחתי את המספר 10 על גבי קלף מספר 10 כנקודת הפתיחה שלי.
למשחק היה אביזר נוסף של קוביית מזל (ירוקה או אדומה) אותה צריך היה להטיל על הרצפה כדי לקבל ניקוד מ – 1- 6.
(קוביה זו הוחלפה פעמיים במהלך המשחק מירוקה לאדומה ומאדומה לירוקה, מתוך אמונה של המשתתפים כי “יש קוביה שיש בה הטייה”).
לאחר חלוקה לזוגות, כל זוג בתורו הטיל את הקוביה ובהתאם למספר הרנדומלי שקיבל, התקדם מנקודת הפתיחה שלו אל עבר הקלפים הבאים. לדוגמא, אם עלה המספר 6 בקוביה, אזי התקדמתי ממספר 10 שהוא נקודת הפתיחה שלי למספר 16 שם הנחתי את המספר האישי עד לתור הבא.
המשתתפים במשחק התקדמו בקצב הניקוד של הקוביה. היו מי שהיו מרוכזים בתחרות בדרך לניצחון ולקבלת השוקולד, והיו מי שהיו פחות תחרותיים.
החוקים שהועלו תוך כדי המשחק על ידי מי שהגיע ל”קלף עם כוכבים “-
בשלב הזה עלתה הדילמה האם במקרה שיש שני חוקים סותרים : כגון רק גברים משחקים לעומת רק נשים משחקות, כיצד פועלים? האם החוק החדש מבטל אוטומטית את קודמו? האם הוא רק מבטל או שתוכן החוק החדש יחול מעכשיו והלאה? ובנוסף, עלתה השאלה בנוגע לשלילת חוקיותם של חוקים מסוימים, האם אפשר לטעון כי אי אפשר לשלול זכויות בסיסיות באופן גורף מנשים או מגברים רק על רקע מיגדר? האם יש חוקים שאינם חוקיים?
בעקבות הדילמה הזו עלתה גם השאלה ביחס לכיצד מחוקקים חוקים, כיצד קובעים את כללי החקיקה, מי קובע אותם, וכיצד מגיעים להכרעה.
האם הרוב קובע? מה קורה במצבים בו הרוב קובע אמנם אך מתוך אינטרסים שאינם מטיבים עם המיעוט ובכך מקפח אותו?
בדיון לגבי הכרעת הרוב עלתה השאלה לגבי הצבעה, משאל עם, או חוות דעת של מומחים חיצוניים. לעניין זה דנו באפשרות לשוחח ולשכנע זה את זה, אם כי כאן עלתה שאלת האמון ההדדי.
לדוגמא, אם אנסה לשכנע משתתף בכך שאינני יכולה לעשות משהו שהוחלט עליו בחוק (להתכופף למשל) , האם אהיה פטורה מהפעילות הזו באופן גורף ? האם הצהרתי הכנה מספיקה, או שיש צורך במישהו חיצוני (רופא ?) שיעיד לטובתי ?
לאחר ובמהלך העלאת הדילמות השונות באשר לתהליך החקיקה עצמו, הועלו חוקים נוספים –
זמן המשחק מוגבל ל 10 דקות נוספות בלבד
מי שמגיע הכי קרוב לקלף 23 (ולאו דווקא לקלף עצמו ) בתוך 10 הדקות לסיום המשחק, זוכה בחפיסות השוקולד.
לאור החוקים הנ”ל, הסתיים המשחק בהכרעה קצרה ובתוך 10 דקות הוכרז זוג מנצח. הזוג המנצח שיתף את השוקולד עם כל המשתתפים.
לאחר הפסקה התכנסנו לדיון מסכם – ומשוב על התנהלות המשחק.
האווירה הכללית הייתה אווירה של הנאה ושעשוע. כל המשתתפים היו עירניים והביעו את דעתם באופן ספונטני ובהתלהבות. אין ספק בעיני כי משחק השלכתי מהווה טריגר לחשיבה פעילה מתוך מעורבות ועניין אישי בניגוד לשיעורים והרצאות בהם המשתתף הוא פאסיבי.
המודל ניראה כמודל טוב של למידה מתוך תהליך שתחילתו עמימות ובהדרגה התבהרות של תכנים ומושגים מתוך התבוננות והבנה עצמית.
על אף הזמן הקצר (3.5 שעות בלבד) עלו דילמות רבות וחשובות שכללו :
צדק חלוקתי, שיתוף במשאבים, תחרות מול שיתוף פעולה, הסתמכות על המזל לעומת תיכנון שוויוני, תהליכי קבלת החלטות, הצבעות, משאלי עם, יתרונות החלטות הרוב אל מול סיכונים של קיפוח המיעוט, דילמות בתהליכי חקיקה, הצורך בהחלטה ראשונית על תהליכי חקיקה בטרם יוצאים לחוקק, דרכים שונות לקבלת הכרעה, שאלת האמון ההדדי באמנה החברתית, חקיקה עם אינטרסים צרים לעומת חקיקה לטובת הכלל, הסמכות להחליט, דליברציה, התחשבות במוגבלויות ועוד ועוד.
בסיכומו של דבר הייתה תמימות דעים כי כדאי להעביר סדנאות כאלו במספר שלבים של שלב פתיחה ואז שלבי העמקה נוספים .
בפן האישי חוויתי לצד הנאה מעבודה קבוצתית חוויתית ומלאת הומור, ואתגר אינטלקטואלי לפתרון בעיות גם תובנה עד כמה קשה עבודת החקיקה . המשחק איפשר חיבור לכשלים אפשריים בכל שיטת מימשל ואיתגר חיפוש אלטרנטיביות לניהול אזרחי באופן יצירתי.
ניראה כי ניתן ואפשר ואף מומלץ לשקול המשך שיתוף פעולה עם “מדרשת אדם” וניהול סדנאות כאלו בקרב אוכלוסיות שבהן “אזרחים כותבים חוקה ” ירצו להניע חשיבה על דמוקרטיה ישירה, הן בקרב ילדים ונוער, והן בקרב מבוגרים.
רק בשותפות עם הקהילה נוכל להמשיך להניע את הפעילות ולממש את המטרות, כל סיוע יתקבל בברכה.
רק בשותפות עם הקהילה נוכל להמשיך להניע את הפעילות ולממש את המטרות, כל סיוע יתקבל בברכה.
מידע כללי
ארועים קרובים
מידע כללי
[fb_event_widget page_url=”https://www.facebook.com/direct.democracy.journey/” width=”340″ height=”500″ hide_cover=”false” hide_cta=”true” small_header=”true”]