האתגר המהותי – עריצות הרוב – הוא הליבה האמיתית של הבעיה. אנו טוענים שהשיטה הנהוגה כיום מעודדת עריצות הרוב ופלגנות. כאשר אנו ניגשים להצבעה עם 2-3 פתרונות בלבד (או מספר מועמדים מצומצם), אנו יוצרים מעצם טבעה של שיטת ההצבעה מאבק כוח של "הפתרון שלי או הפתרון שלך". הקשב לצד השני פוחת, וכל החלטה הופכת למשחק סכום-אפס שבו יש מנצח ומפסיד. התוצאה היא שסעים חברתיים שרק הולכים ומעמיקים.

כדי לפתור זאת, במכון לדמוקרטיה דיונית, פיתחנו אפליקציה בפילוסופיה שונה לחלוטין:

1. ריבוי פתרונות: במקום בחירה מצומצמת, המערכת מבוססת על ההבנה שלכל שאלה יש אינסוף פתרונות אפשריים. כל אחד יכול להציע פתרון, וכל פתרון יזכה להערכה הוגנת של מידת התמיכה הציבורית בו. כך נוצרת תחרות בריאה על הפתרון הטוב ביותר, וכאשר יש מחלוקת, כל אחד יכול להציע פתרון חדש שיביא להסכמה רחבה יותר.
2. דיון מעמיק לצד סיכום יעיל: המערכת מאפשרת דיוני עומק על תת-נושאים. לפני שמחפשים פתרון, הקהילה יכולה לדון במרכיבי הבעיה, להבין את הצרכים של כולם ואת האתגרים. המערכת מספקת סיכום אוטומטי של כל דיון, כדי להקל על מי שאין להם זמן או רצון להיכנס לעומק הדברים. כך, אנו מאפשרים גם העמקה (לאלו שרוצים) וגם יעילות (לאלו שרוצים רק את השורה התחתונה).
3. שילוב בינה מלאכותית: בדיונים עובדתיים, ניתן לבקש מבינה מלאכותית להעשיר את הידע, לספק נתונים ולוודא שהדיון מבוסס ראיות.
4. מנגנון הצבעה מונע עריצות: במקום הצבעת "בעד/נגד", המערכת מאפשרת לתושבים להעריך כל הצעה על סולם רחב (למשל, מ"מאוד לא אוהב/ת" ועד "מאוד אוהב/ת"). בשיטה זו, הצעות שיש להן מיעוט מתנגד חזק – גם אם הן זוכות לרוב – יקבלו ציון נמוך ויתקשו להגיע לראש הרשימה. כדי לנצח, פתרון חייב לזכות בהסכמה רחבה ככל הניתן, ולא רק ברוב דחוק.