מאז קום המדינה אף ממשלה לא הצליחה לתקן את העוול ולהשלים את מלאכת כתיבת החוקה. בזמן שהאינטרסים הציבוריים נרמסים בחסות חוקי המשחק הפוליטי, האחריות נותרה רק עלינו – האזרחים.

הפיתרון שלנו הוא כינון חוקה אזרחית – שנכתבה בידי העם למען העם – שתוגדר לשרת את האינטרסים של האוכלוסייה הכוללת, תבסס את הסמכות הריבונית של האזרחים ותספק מנגנון מנהלתי מוגדר להשפיע בזמן אמת על כל נושא בו יהיה עניין ציבורי נרחב.

לכל מדינה חוקה שונה, ההבדלים נובעים בין היתר מנתונים ייחודיים כמו דמוגרפיה, תמ”ג, מדדים סוציולוגים וכו’. הנוסח החוקתי מושפע לרוב מהנסיבות בהן נחקקו חוקי היסוד, ומשפיע ישירות על הערכים וההתנהלות השלטונית. למשל, החוקה של ארצות-הברית נכתבה בידי קבוצת אליטה מצומצמת כהסדר ליישוב סכסוכים. אמנם נעשו בה מספר שינויים במהלך השנים, בעיקר בנושאי זכויות אדם, אך עובדה זו יכולה להסביר כמה עקרונות מנחים שמאפיינים את מדיניות החוץ והפנים של המעצמה. דוגמה אחרת היא החוקה הפדרלית בשוויץ, שחודשה בשנות ה-90 וסימנה את משאלי-העם ככלי משמעותי בשיטת הממשל. גם עיקרון זה מתבטא היטב באיכות חיי האזרחים.

חוקה אזרחית היא מערכת חוקים המגובשת בשקיפות בידי האזרחים ומאושרת בידי הציבור לאחר דיונים מעמיקים. השיטה נסמכת על הידברות, מאפשרת התפתחות מתמדת וגישור בין האוכלוסיות השונות עד להשגת הסכמות חברתיות נרחבות.

דמוקרטיה ישירה מתקיימת ברחבי העולם ברמות שונות ונהלי החקיקה משתנים ממדינה למדינה.

לפניכם מעט דוגמאות למדינות שמיישמות חקיקה אזרחית ומשאלי-עם ממזרח ועד מערב – אוסטרליה, אפריקה, אסיה, אירופה וארה”ב.

אוסטרליה – החוקה האוסטרלית קובעת ששינוי חוק יסוד יעשה באמצעות משאל־עם בלבד בו ההצעה תאושר ברוב בארבע מדינות לפחות, בנוסף לרוב ברמה הארצית. במשך השנים הוגשו 44 הצעות לתיקון החוקה, מתוכן שמונה אושרו באמצעות משאלי־עם.

ניו־זילנד – נערכת לקראת משאל־עם בנוגע להיפרדות מהממלכה הבריטית והפיכה לרפובליקה. בעבר נערכו במדינה משאלי-עם שנגעו בין היתר לנושאי ליגיליזציה של קנאביס והמתות חסד לבקשת חולים סופניים.

קניה – בשנת 2010 אזרחי קניה הצביעו במשאל־עם על חוקה שמעניקה להם מגילת זכויות ולא מאפשרת שינויים חוקתיים ללא הסמכות המכוננת הראשית של העם. מאז התקיימו משאלי־עם נוספים שכללו חוקים להגבלת הקדנציה הנשיאותית וצמצום מספר חברי הפרלמנט.

קירגיסטן – בשנת 2006 לאחר משבר פוליטי מתמשך והפעלת לחץ ציבורי מסיבי, הנשיא חתם על חוקה המגבילה את סמכויותיו לאחר שזו אושרה בפרלמנט. בשנת 2010 אושרה חוקה זמנית במשאל־עם הראשון שנערך במדינה. האיחוד האירופאי – ב-1 באפריל 2012 אושרה יוזמת ‘אזרחי האיחוד האירופי’. מנגנון שנועד להגביר את הדמוקרטיה הישירה באיחוד ומאפשר לאזרחים ליזום חקיקה.

איטליה – סעיף 75 בחוקה האיטלקית קובע קיום משאל-עם לשינוי חקיקה בדרישה של 500,000 אזרחים או חמישה מחוזות. כמו שנאמר אלו רק חלק מהמדינות שממשות דמוקרטיה ישירה בשילוב עם דמוקרטיה ייצוגית. ניתן להתכווח על מצבן של המדינות בבחינות שונות לטוב ולרע עם קשר או בלי קשר לחקיקה אזרחית. בכל מקרה חשוב לזכור שתהליכים קורים לאיטם וכל מדינה מתמודדת עם אתגרים ונתונים שונים, אין נוסחה אחת שמתאימה לכולן. צריך להכיר בכך שככל והעולם המודרני לא מפסיק להתפתח כך גם העדכונים החוקתיים מחייבים תהליך דינמי תמידי, אך זכויות הפרט ועקרונות הדמוקרטיה תמיד מעוגנות בחוקי היסוד ובמגילת הזכויות.

תוכלו לקרוא על הליכי חקיקה אזרחית במדינות נוספות בקישור הבא, ממנו נלקחו מרבית הנתונים הנ”ל; סקירה שערך איתי פידלמן מ’מרכז המחקר והמידע’ – ‘שיתוף הציבור בעבודת פרלמנטים’

אנחנו פותחים את השערים ומזמינים גם אותך להיות חלק בדיון הציבורי על עתיד הדמוקרטיה והמדינה שלנו. מוזמנים אנשים אכפתיים מכל קצוות הקשת החברתית, נציגי מפלגות מכל הסקאלה הפוליטית, נציגי עמותות מכל המשורה הדתית וכל מי שמעניין אותו להיות חלק מקבוצה הולכת וגדלה, שלומדת ומפיצה רעיונות תוך לימוד משותף לבניית תוכנית רחבה ליצירת החוקה הראשונה של האזרחים בעולם.

בלמידה משותפת הבנו שהחוק הקיים לא מסובך והתיקונים שאנו מציעים מנוסחים בשפה פשוטה וקלה להבנה.

הטענה הרווחת היא שיבישראל הסוגיות החברתיות מורכבות מידי, לכן הממשלות לדורותיהן מעולם לא הצליחו לכונן מסמך חוקתי מגומר. אנו טוענים שהבעיה היא שהשיטה הייצוגית במהותה אינה בנויה לייצר הסכמות, ושהחוקה אינה נועדה להכריע בסוגיות חברתיות, אלא לקבוע את אופן ההתנהלות בהן. על נושאים בסיסיים כמו מגילת זכויות כולם יכולים להסכים, משם ישתלו זרעי ההידברות ועל בסיסם תכונן חוקה אזרחית בהסכמה רחבה.

תוך הפקת לקחים ממקרי עבר בהיסטוריה, בהם פוליטיקאים השתמשו בכלים דמוקרטיים כדי לבצע הפיכה שלטונית תוך ביטול הפרדת הרשויות.

חוק יסוד החקיקה מוכרח לכלול סעיף שחוק לא יעלה להצבעה אם הוא נוגד את העקרונות הדמוקרטיה (אוסף הסכמות והבסיס לקיום שלטון העם וחברה דמוקרטית)

הצעת חוק לא תתקבל במקרים של:

א. פגיעה בזכויות האדם והאזרח.

ב. פגיעה בזכויות המיעוט.

ג. פגיעה בעקרונות הדמוקרטיה.

אחד מהנושאים הכואבים ביותר, שלכאורה עוצרים את קידום החוקה, זה דת ומדינה. נושא הדת מסתכם בחוקי היסוד הקיימים ב“חוק יסוד המדינה” אשר מגדיר את המדינה כ“יהודית ודמוקרטית”. כידוע הנושא מעורר וויכוחים גדולים בין המגזרים השונים ומשמש כקרדום של ההפרד ומשול קלאסי, למרות שבין כלל פרקי החוקה זהו רק חלק קטן של שורה. אחרי בחינת פרקי החוקה האזרחית, נוכל לספר לכם כי רוב העיוותים בשיטת המשטר נמצאים בחוקי היסוד העיקרים של “רשויות המדינה” ו”משק המדינה”. הבעיות שאיתרנו בחוקים אלו מייצרות את השחיתות השלטונית ואת הבעיות המנהלתיות והפוליטיות שאנו עדים להם בעשור האחרון. אך משום מה דעתנו תמיד מוסחת להתנגשות הזו בין “דת מדינה” ולהפרד ומשול המתבצע עלינו מצד המפלגות הפוליטיות השונות בנושא.

ב“אזרחים כותבים חוקה” הקמנו צוות “אמנת דת ומדינה” שריכז וחיבר דתיים, חרדים וחילוניים מכיוונים שונים, אשר דנו בנושאי המחלוקת. להפתעתנו גילינו כי דווקא הדתיים הם בעד הפרדת הדת מהמדינה, אך אנו מבינים כי נושא טעון זה נדרש גם לשיח מעמיק, חוצה מגזרים וכן יש לייצר באופן קבע פתרונות לנושאי המחלוקת השונים.

הבסיס לדיונים שלנו בנושא היה “אמנת גביזון מדן” אשר ניסתה לפתור את הבעיות ולמצוא פתרונות, אשר יהיו מקובלים על כולם.

מבחינתנו אנו מבינים כי דיון סביב הנושאים השונים צריך להתבצע באופן מתמיד ויש למצוא את הגשרים בין הצדדים השונים. התובנה החשובה אליה הגענו היא כי את נושא הדת כדאי להשאיר לסוף הדיונים, לאחר הטיפול בנושאים המנהלתיים, שמהווים את חלק הארי של החוקה. התיקונים הנדרשים במבנה המשטר ובמשק המדינה – להם רוב הציבורים יסכימו ומה שיוכל להקפיץ אותנו כמדינה שנות דור קדימה. גם פרק זה יהיה נדרש לאישור דרך משאל עם רחב, אחרי שיתבצע דיון מעמיק על פשרות ופתרונות בין המגזרים השונים.

בדיונים השונים של “אזרחים כותבים חוקה” הגענו למספר תובנות בקשר להגדרה של “יהודית ודמוקרטית”. המובילה בהן היא ההכרה שהגדרה עצמה מוטעית בשל הסיבות הבאות:

1. “יהודית” – המושג יהודי מגיע משבט אחד שזה שבט יהודה. בספר התורה ניתן למצוא אזכור אחד בלבד למילה “יהודי” וההתייחסות שם היא למי שמגיע משבט יהודה. אנו בני ישראל, 12 שבטים שהיו פעם והתפזרו בעולם, ביניהם הלויים והעליות ממדינות כמו אתיופיה והודו מראות לנו כי שבטי עם ישראל עדיין נמצאים וקיימים בעולם – אנו עם ישראל ולא רק שבט אחד.

2. המושג “דמוקרטית” – לתפיסתנו הדמוקרטיה הייצוגית הקיימת בארץ אינה דמוקרטיה בפועל, אלא דיקטטורה במסווה של כבשה דמוקרטית, מנגנון ריכוזי אשר השתלט על הפרלמנט ועל תהליכי החקיקה בארץ דרך כוח, כסף ושררה.

אנו מאמינים ומקדמים דמוקרטיות מתקדמות המתאימות לתקופתנו: דמוקרטיה השתתפותית, דיונית וישירה ובכלים טכנולוגיים שמטרתם ליצור שיח בין פלגי העם השונים במטרה לייצר קונצנזוסים רחבים.

החוקה שלנו נכתבת על ידי אזרחים, היא של העם למען העם ובאישור העם – כולנו בזה יחד.

הרי ברור לכולם שאין לפוליטיקאים אינטרס אמיתי להגביל את כוחם ולשנות את חוקי המשחק כך שריבון האמיתי במדינה דמוקרטית יקבע אותם – את, אתה וכולנו. העם. לא נפסיק עד שזה יקרה, ואין אזרח.ית אחד.ת שזה לא נוגע לו.ה.

בהסברה בשטח – יש לנו פעילויות בכל רחבי הארץ. הכנסו לקבוצות השקטות והצטרפו לפעילויות של צוות שטח בתכנון, ארגון והסברה. בכלי התקשורת – המסרים שלנו מוגשים באופן אישי לכל בעל תפקיד עם יכולת השפעה ישירה על הפצה או מימוש המטרה, בראיונות לתקשורת המיינסטרים ובוועדות הכנסת.

כמה מהפתרונות שנוסחו אצלנו, אומצו על ידי חלק מהמפלגות במצעיהן. לאחרונה מספר מפלגות החלו לדבר על הצורך בכינון חוקה בישראל.

אנו נתמכים בתרומות האזרחים בלבד המדוחות בשקיפות מלאה בעידוכני הקהילה, מוזמנים לקרוא עוד עלינו ב”אודותינו” באתר.

אזרחים כותבים חוקה אינו מאוגד כגוף ממוסד מוכר/כעמותה. אין זיקה בין היוזמה אכ”ח ועמותת אילא”י פרט לניהול הכספים. מוזמנים לקרוא עוד עלינו ב”אודותינו” באתר.

מרגרט מיד אמרה: “לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; זה הדבר היחיד שאי־פעם הביא לשינוי”, אנחנו בטוחים שהיא צדקה.